מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מילדה ללא זהות לבת מאומצת הזוכה לחום ואהבה

זהבה, שחר ועופר
לנה קיכלר
זהבה אכר גילתה ברבות השנים את פרטי משפחתה וזהותה

גדלתי כילדה "ללא זהות" – כל שנותר לי כילדה היה שמי- סטפה מורגנשטרן, כשמגיל קטנות גדלתי ללא הורים בגלל השואה שהתחוללה בפולין, בה נולדתי.

 

זיכרון ראשון מילדותי היה בבית של משפחה נוצרית בפולין, אצלה עבדתי במשק – ברעיית פרות. לא זכורים לי פרטי המקום ושם המשפחה שלהם, כל שידוע לי שזה היה בפולין.

 

ממקום זה הצליחה להוציא אותי לנה קיכלר במסגרת חיפושיה אחרי ילדים יהודים עזובים, והיא צירפה אותי לקבוצת "מאה הילדים שלי", להם דאגה לנה קיכלר ז"ל ואיתנו ברחה מרדיפות הנאצים אחרינו.

 

הייתי ילדה חלשה וחולה, לעזרה בטיפול בי נרתמו בנות מקבוצת הילדים שהיו מעט יותר גדולות ממני, להן אני  מוקירה ומודה.

 

בשנת 1949 הגעתי עם קבוצת הילדים של לנה קיכלר ז"ל לארץ ישראל. הועברנו לקבוצת שילר מתוך כוונה למצוא לנו הורים מאמצים. בהגיעי לארץ שינו את שמי לזהבה ונתנו לי תאריך לידה 5.5.1938. בקבוצת שילר הייתי שנה עד שבן ציון ומינה אוצ'יטל מכפר ביל"ו אימצו אותי.

 

זאת הייתה הרגשה מופלאה ומיוחדת, הרגשה שלא תיארתי כלל שיכולה להיות – לקבל בגדים שהיו שייכים רק לי, לא להיות נרדפת, לחיות בחדר ששייך לי – בחלומות הכי טובים שלי לא חלמתי על מצב כזה.

 

אצל משפחת אוצ'יטל קיבלתי פינה חמה, דאגה ואהבה למרות שלא היו הוריי הביולוגים.

 

בכפר ביל"ו הייתי עד גיל 19, למדתי בבית החינוך בעיר רחובות, שם הכרתי את בן זוגי לעתיד – שמואל אכר – ועברנו לגור בחבצלת, שם נולדה ב-1958 ביתנו הבכורה ענת. אחר כך עברנו להקים את מצפה רמון, שם גידלנו את ילדינו- רונית שנולדה ב-1962 ואבי שנולד ב-1970. ממצפה רמון, אחרי מלחמת יום כיפורים, עברנו לרמת הגולן לישוב בני יהודה, בו אני חיה עד היום.

 

לאחר פטירתו של בן זוגי לפני כ-12 שנים החלה המשפחה לחפש עובדות מפורטות יותר על עברי בפולין. במסגרת החיפוש הם הגיעו לאישה בשם לאה באלינט מירושלים, שמחזיקה אצלה כרטיסיות של "ילדים חסרי זהות" כהגדרתה, אותם צילמה בארכיון בפולין. היא נתקלה שם בכרטיסים אלה במסגרת חיפוש אישי אחרי עקבות משפחתה. לאה הזמינה אותי לפגישה אצלה בבית. אחרי הפגישה הראשונה בה שאלה אותי פרטים שונים, היא ביקשה את רשותי להפעיל איש קשר שיש לה בפולין כדי לנסות למצוא עקבות של משפחתי שם. אחרי כמה שבעות הזמינה אותי הגברת באלינט אליה הביתה שוב והציגה לי תעודת לידה שלי עם תאריך הלידה האמיתי שלי, תעודת כניסה לגטו של אימא שלי עם פרטים שלה ותמונה שלה, ופרטים כתובים על אבי. מנתונים אלה נמצא כי תאריך הלידה האמיתי שלי הוא ה-19.8.1937, נמצא שנולדתי בקראקוב שבפולין, כתובת מגורי הורי הייתה שכונת בורג פאלצקי, רחוב פוחוביצקה 84. לאימא שלי קוראים פולה מורגנשטרן ולאבא שלי יוסף מורגנשטרן. בתעודת הכניסה לגטו כתוב שאני בת יחידה, אולם כהסברה של הגברת באלינט, אין להתייחס לפרט זה מאחר וייתכן והיו לי אחים ואסור היה להוריי לציין שיש להם בן זכר אם הוא לא נכנס לגטו איתם.

 

מילון

להתחולל
לקרות

ציטוטים

”זאת הייתה הרגשה מופלאה ומיוחדת, הרגשה שלא תיארתי כלל שיכולה להיות“

הקשר הרב דורי