מאגר סיפורי מורשת

היינו חמישה ילדים בבית כשאני הייתי הבת השלישית. בבית שמרנו על הדת היהודית, אבי היה שוחט ומנהל חשבונות ואמי לא עבדה כי כך היה נהוג בארצנו.

בזמן מלחמת העולם השנייה הגרמנים סגרו לנו את בתי הספר, ואת החנויות. הם לקחו אותי ואת משפחתי למחנה ריכוז ג'אדו. היה מעט מאוד אוכל והיינו מאד רעבים כל הזמן. אמי הייתה מתגנבת החוצה ומביאה לנו אוכל.

מחנה הריכוז ג'אדו בלוב: "מחנה ג'אדו הוקם בלוב תחת שלטון גרמניה הנאצית, בבסיס צבאי לשעבר ביישוב בעל אותו שם השוכן כ- 180 ק"מ מדרום-מערב לטריפולי. אל המחנה הועברו כ-2,600 מיהודי קירנאיקה, חלקה המזרחי של לוב, ו-562 מהם מתו ברעב, במחלות ובעינויים. על אופי המחנה ניטשת מחלוקת: יש המגדירים אותו כמחנה ריכוז, ויש המגדירים אותו כמחנה עבודה." ( ויקיפדיה)

מחנה ג'אדו, בלוב

 העשרה: ניתן לקרוא בקישור על שואת יהודי לוב.

לנו לא נתנו לצאת מהמחנה. היה חדר אחד גדול שבו גרו הרבה משפחות יחד. אבי עבד קשה כל יום ואמי הייתה מתחפשת לערבייה ומתגנבת מחוץ למחנה כדי להביא שעורה. הורי היו יושבים על הרצפה ומכינים פיתות. אמי נתנה לאכול קודם לאחי הקטן, שלום ואחר כך לכולם.

הרבה אנשים מתו מרעב או ממחלות. הגרמנים שמרו עלינו כל הזמן כדי שלא נברח. אני זוכרת, שסבתי נפלה ושברה את הירך. לא היה מי שיטפל בה. אחרי ארבעה ימים היא נפטרה.

בזמן המלחמה האנגלים כבשו את בנגאזי והחזירו אותנו לבית שלנו. הבית שלנו היה הרוס, עברנו לבית של סבא שלנו והדוד שלי הכין לנו כל מה שצריך בבית.

"המחנה נכבש על ידי הצבא הבריטי במהלך ינואר 1943. פינויו הסופי התעכב מחשש להפצת המחלות, ועקב קשיי תחבורה" ( ויקיפדיה)

עלינו לארץ באנייה וירדנו בחיפה שם גרנו באוהלים. היינו שם יומיים-שלושה, אחר כך העבירו אותנו לבית העולים בנתניה. אבי עבד בעבודות קטנות ואמי לא עבדה. בת דודה שלי הכירה לי את דוב, ואחרי כמה זמן התחתנו. היינו שנתיים באוהלים ואחר כך הוריי עברו לכפר יונה ואני למושב נטעים. נולדו לנו ארבעה ילדים – שלושה בנים ובת.