מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מחיי רווחה לקיום בצמצום

נולדתי בלוב שבטריפולי. בשנת 1949 עלינו לארץ, ובשנת 1950 הגענו למעברת רמת השרון לשעבר (בצריפונים). היום בשביל לקנות שם דירה צריך להיות מיליונרים.
בשנת 1950 הייתה שנת בצורת בארץ. חיינו בדחק. אני זוכרת שבשביל לקנות אוכל למשפחה, היה צריך תלושים. מרגרינה- חצי חבילה ,  לחם – בכיכר למשפחה, סוכר קמח ושמן, הכול היה מעט מאוד, עוף – היה רק ליום שבת.
משפחתי הייתה משפחה עשירה מאוד בלוב. אבי, אברהם כחלון, היה מאוד ידוע כנדבן, הוא נתן תרומות למכביר. עם השנים שלטו שם האיטלקים, ואז בזזו לאבא את כל רכושו. אבא לקח ללב והגיע לטיפה המרה. הוא נפטר בעודו צעיר בן כ-49 שנים בלבד. אמי נשארה עם 12 ילדים קטנים. בחיים היא לא עבדה, רק ילדה ילדים.
אני, הקטנה מכל אחיי. בשנת 50 הייתה עלייה לארץ. לא כולם יכלו לעלות בבת אחת לארץ, רק כל 2-3 ילדים, לאחר החלטה קשה עלינו לארץ אני ואחותי שגדולה ממני בשנתיים ואמי. החיים בארץ היו קשים מנשוא לעומת חיי העושר שאמי  זכתה בהם בעבר.
היינו צריכים להתחיל הכול מהתחלה. לעבוד קשה למחייתנו. עם השנים אמי הייתה קשת יום. ולקחה מאוד ללב את המצב, כמעט גדלנו לבד, אח אחד גידל את האח הקטן ממנו. ככה שרדנו, גדלנו, וברוך השם הפכנו למשפחה מכובדת ומאושרת.אמי נפטרה לפני כ-20 שנה. היא הייתה בת 75. רוב אחיי נשואים עם ילדים, נכדים, ואפילו נינים.אח 1 :קצין בצבא לשעבר.אח 2 : יש לו בית דפוס.אח 3 : אינסטלטור בכיר. אחיות 4 + 5 : עקרות בית – נפטרו. אחות 6 : רסרית בצבא. אח 7 : קבלן בבניין. היתר נפטרו כשהיו קטנים ממחלות של אז.
נשארתי אני, אחרונה חביבה. נשאתי ליוחנן רוזנברג, בעל מקסים.
אני אמא לדנה שגרה כרגע באמריקה, יש לנו 2 נכדים מהבן שלי יוחנן – אורן, שנשוי לטלי, ויש להם תאומים : אושר, ואדיר. ברוך השם אנחנו משפחה מאושרת!

מילון

שנת בצורת
תקופה שבה לא יורדת כמות הגשמים הממוצעת המספיקה לקיום של אדם וחי.

ציטוטים

”החיים בארץ היו קשים מנשוא לעומת חיי העושר שאמי זכתה בהם בעבר.“

הקשר הרב דורי