מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבקה מספרת לנכדתה גנעשי: "שמי חיה רבקה מושקוביץ לבית גופין, נולדתי בשנת 1960 תש"כ ביפו, ישראל. גדלתי  בכפר חב"ד בבית מאד חסידי ומקושר, כל העניינים שהרבי דיבר עליהם יושמו בביתנו בקבלת עול מוחלטת ובשיא השטורעם…

עסקנו רבות במבצעים עליהם הרבי הכריז ובמיוחד במבצע נש"ק, אחד מעשרת המבצעים שהרבי מליובאוויטש קבע. היה מבצע נש"ק (נרות שבת קודש), היה זה בשנת תשל"א. מיד עם הכרזתו של הרבי על המבצע  נרתמו הוריי לבצע את צווי הרבי. אמי, ע"ה, הייתה הראשונה שפתחה את מבצע נש"ק בבתי הרפואה באזור.

היות שלקראת השבת הראשונה אמי טרם הספיקה להתארגן עם נרות ופמוטים, אמי הגתה רעיון מקורי: היא לקחה מספר קישואים וחילקה כל קישוא למספר חלקים, הוציאה מהם את החלק הפנימי ויצרה מכל חלק כעין "בית נר" ששימש כפמוט. בכל "פמוט" כזה היא הניחה נר, ונסעה עם הערכות לבית הרפואה 'צריפין' (כיום 'אסף הרופא'), שם היא עברה בין המחלקות השונות וחילקה את הנרות שהכינה למאושפזות, לאחיות ולכל מי שחפץ לקיים את מצוות הדלקת נרות שבת קודש. לאחר מכן אבי ואמי ז"ל רכשו כמות גדולה של פמוטים רב פעמיים במיוחד למטרת מבצע נש"ק, והם חולקו לכל המאושפזות והמבקרות ששהו בבית הרפואה באותו זמן יחד עם נרות שבת.

הוריי היו גם פעילים מאד במבצע צדקה, שהרבי מליובאוויטש הכריז עליו בשנת תשל"ד. אבי הזמין ממפעל ליצור קופסאות קופות צדקה מיוחדות. על פי הוראותיו של הרבי, צבע הקופות היה בצבע צהוב. כמו כן הורה הרבי להדפיס מסביב לכל קופה את שמות כל עשרת המבצעים עם הסבר תמציתי על כל מבצע. הקופות הצהובות שאבי הגה מצויות עד היום בכל בית יהודי:

לאחר כמה שנים, בתור בחורה הגעתי לרבי לבד ליחידות. הגשתי לרבי את הפתק בו פירטתי את בקשותיי, הרבי קרא וברך אותי בברכה מיוחדת. לאחר שנה נסעתי שוב לרבי עם עוד עשר חברות. כל אחת הגישה את הפתק שלה, בכל פתק היה כתוב משהו אחר. הרבי חייך אלינו ובירך אותנו בברכה אחת בעבור כולנו. למרות זאת, הרגשנו את זה כברכה אישית לכל אחת בנפרד בצורה מיוחדת ולא רגילה….

הזוית האישית

גנעשי: תודה לך סבתא שטרחת להגיע ולספר לי על הוריך והקשר לרבי. אני מאחלת לך בריאות ונחת.