מאגר סיפורי מורשת

אנחנו, עילאי, גאיה ותום, נולדנו ב 20.3.2008 להורינו אלכס ושגית דובר ואחים לשון שבוגר מאיתנו בארבע שנים, בבית החולים רמב"ם שבחיפה וגרנו בעתלית החדשה.

עלאי, גאיה ותום

סבנו, דובי (דב) שפר, מלווה אותנו בתכנית הקשר הרב דורי, בבית ספר החיטה שבזיכרון יעקב (2019). סבנו דובי, נשוי לסבתנו צילה והם הורים לאמנו שגית ואחיה יריב.

צילה ודובי

סבתא צילה (מפקחת על בתי ספר), ילידת 1951 ולה אח מבוגר ממנה בארבע שנים, אלי (לייזי) לדרמן (פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב) ושניהם נולדו לצבי ומרגלית לדרמן, סבא וסבתא רבא שלנו. הם עלו ארצה מפולין, יחד עם בנם הקטן, לאחר תלאות רבות, בשנת 1949. גרו בתל אביב ופתחו מתפרה למכנסים וחליפות גברים שבה עבדו ובה מצאו את לחמם.

צבי במתפרה שלו

צבי ומרגלית עם הטלוויזיה הראשונה

לסבא דובי (מהנדס מכונות), יליד 1943, אחות, אריאלה ביטרמן, מבוגרת ממנו בשלוש שנים ושניהם נולדו לקלמן ויהודית שפר, בקיבוץ כפר גליקסון שליד פרדס חנה. סבא וסבתה רבא, קלמן ויהודית, עלו ארצה בשנת 1938 מרומניה במסגרת הנוער הציוני והיו חלוצים חדורי אידיאלים והיו בין מקימי חומה ומגדל בקיבוץ כפר גליקסון.

חומה ומגדל 1939

קלמן עבד בגן הירק ויהודית בבית הילדים. (ילדי הקיבוצים לא גרו בבית הוריהם אלא בבתי הילדים). הם גרו באוהל והיו מאושרים. קלמן פרט על בללייקה והרקיד את הקיבוץ.

קלמן והבללייקה בהכשרה

קלמן זורע תפ"א בכפר גליקסון

הורינו: שגית, ילידת ישראל 1978, מהנדסת אלקטרוניקה מצליחה וברוכת כשרונות אמנותיים ואלכס יליד מוסקבה 1974, עלה ארצה בגיל 14, איש מחשבים מוכשר ובעל תחביבים אחדים.

הורינו, שגית ואלכס

הורי אלכס, סבינו מצד האב, מרים וגדעון דוברובסקי, גם הם אנשי אקדמיה, סבא גדעון מהנדס אלקטרוניקה וסבתא מרים – אשת מחשבים ושחקנית ברידג'.

גדעון ומרים

ואנחנו, כבר בני אחת עשרה, תלמידי כיתות ה' בבי"ס החיטה שבזיכרון יעקב, לומדים בכיף ומשתתפים בחוגים:

 עילאי  – למד פסנתר ועכשיו משתתף בחוג לגלגלי ענק, בטניס, בחוג לקירמיקה ובפעילות ב"שומרי הגן".

 

 גאיה – פורטת בנבל, בחוג לגלגלי ענק, בחוג לקירמיקה ואם הבית.

 

 תום – למד נגינה בכינור, ומשתתף בחוג לטניס ובפעילות "שומרי הגן".

 וגם אח גדול יש להם, שון – יליד 2004 בגבעת נשר שליד אוניברסיטת חיפה. תלמיד מחוננן בכיתה ט' בתיכון "המושבה" שבזיכרון יעקב.

ובהרחבה: סבא רבא קלמן וסבתא רבא יהודית – שפר

ההיסטוריה של משפחתנו הזכורה כיום, מתחילה אי שם במלחמת העולם הראשונה שנת 1914. וכך כתב סבא רבא קלמן שפר-גוטסמן בספרו שורשים שבילים שפורסם ב 1986:

"הימים הם מלחמת העולם הראשונה 1914, אבי ברל גוטסמן בן יצחק ושייבה, שהתגורר בכפר אוקראיני, כפר מולדתו איספס, מחוז וויזניץ גויס למלחמה ואחי איציק, גויס באותה שנה לצבא האוסטרו-הונגרי , תחת הדגל של הקייזר פרנץ יוזף שנודע כאוהד יהודים. ב 1915, אמי חנה בת משה מאיר שפר מהכפר  בבין שנותרה בבית, התחילה להרגיש בצירי לידה  בטרם עת לאחר שבעה חודשי הריון וכעבור שעה אמי ילדה אותי בביתנו בכפר. באותם ימים אבי נפל בקרב בחזית שבגליציה ואחי נפל בשבי הרוסים. המיילדת שהייתה שכנה בשם מריה,הניקה אותי מתוך רחמים.

למרות האביב הפורח של שנת 1915, מרגישים את הריח של אבק השרפה: הבתים עולים בלהבות, רעמי התותחים, שוד וביזה, אונס ועוני שולטים מסביב. הבולשביקים והקוזקים פלשו לצפון בוקובינה והיהודים בורחים לעבר הרי הקרפטים מרחק של מאות ואלפי קילומטרים ברגל.

אמי הכירה את אבי בשידוך ולא ראתה את החתן עד ליום החתונה. ביום חתונתה, נסעה בעגלה לאיספס, מרחק של 140 קילומטר ושם התוודעו לראשונה הכלה והחתן. לאחר שסוכמו התנאים, עלו על העגלות לנסוע לרבי מוויזניץ להתחתן. באמצע הדרך לחש מישהו מהשושבינים של הכלה  שבין השושבינים של הכלה נמצא מאהבה של הכלה לשעבר בשם הרמלין. כאשר אבי שמע זאת הוא החליט שהוא לא נוסע להתחתן וקפץ מהעגלה שבה נסע. קלמן טריכטר שכנע את החתן לחזור בו. סמוך להולדתי נפטר קלמן טריכטר ואמי החליטה לגמול לו והנציחה את שמו בשמי "קלמן"."

ניתן לקרא את ההמשך במסמך הבא:

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אשר סבא דובי השתתף יחד עם נכדיו גאיה, עילאי ותום, בבית הספר החיטה בזכרון יעקב.