מאגר סיפורי מורשת

שמי רומי, אני מתעדת את חייה של סבתי, מלכה ביטון. שם ושנת לידה של אבא של סבתי: הרמן ובשמו העברי צבי, 1908. שם ושנת לידה של אימא של סבתי: אדלה, 1918. ההורים של סבתא שלי נולדו בוינה שבאוסטריה. צבי עבד בבתי ספר ולימד אנגלית, אדלה נרשמה לבית ספר למוזיקה לפני מלחמת העולם השנייה.

סבתא עם משפחתה

שם מו של אחיה הבכור של סבתא: ראובן, יליד שנת 1941. שמו של אחיה האמצעי: שמואל, יליד שנת 1948. בשנת 1939, במלחמת העולם השנייה, המשפחה של סבתא שלי ברחה מוינה לשנגחאי שבסין כי אף מדינה לא הסכימה לקבל פליטים (אנשים שברחו ממדינת האם שלהם כי מסוכן להם להישאר). הם גרו בסין עשר שנים ובמהלך השנים נולדו שני אחיה. הם עלו לארץ בשנת 1949 (שנה אחרי קום המדינה).

סבתא שלי נולדה בשנת 1959 בחולון.

סבתא בת 3

סבתא שירתה בצבא בנח"ל – נוער חלוצי לוחם, בקיבוץ רשפים בצפון. היא התחתנה עם סבא איציק שהכירה בקיבוץ והם גרים בפתח תקווה.

סבתא בקיבוץ

סבתא עובדת בבנק הפועלים כבר 40 שנה (הבנק היה העבודה הראשונה שלה). נולדו להם שלוש בנות: מירב הבכורה – אימא שלי, נולדה בשנת 1983, ענבל האמצעית, שנת לידה 1984 ומעיין, שנת שנולדה בשנת 2001.

מוזיקה ואומנות במשפחתנו

אצלנו במשפחה אוהבים לנגן, לצייר ולפסל. ביקשתי מסבתא שלי שתספר וכך היא סיפרה: "סבא וסבתא שלי מצד אבא, ברטה ומשה שליטנר, היו נגנים שהופיעו מול קהל. סבתא שלי ניגנה בפסנתר וסבא שלי ניגן בכינור בצורה מיוחדת – הוא היה שם את הכינור על הברכיים ולא על הכתף. שם הבמה שלהם היה "הצמד דה בניוטי".

איימא שלי, אדלה, ניגנה בפסנתר והתקבלה ללימודים באקדמיה למוסיקה בוינה. כשמלחמת העולם השניה פרצה לא התאפשרו הלימודים. אבא שלי, הרמן (צבי), ניגן בכינור וויולה. הוא היה נפגש בשבתות עם חברים נגנים נוספים כל פעם בבית של מישהו אחר וניגנו בהרכבים להנאתם. גרנו בקומת קרקע והשכנים תמיד ביקשו להשאיר את המרפסת פתוחה כדי שיוכלו לראות ולשמוע.

במלחמת העולם השנייה ההורים שלי ברחו לשנגחאי שבסין וחיו שם עשר שנים. שני האחים הגדולים שלי נולדו שם. בשנגחאי אבא שלי למד את אמנות קיפולי הנייר "אוריגמי" ועסק בזה הרבה שנים. כשעלה לארץ לא הכירו פה את האוריגמי. הוא היה מזמין ספרים במיוחד מחו"ל. כשהיינו נוסעים לסופי שבוע בבתי מלון הוא תמיד היה מלמד אוריגמי ואני כילדה הייתי עוזרת לו.

אחי ראובן מנגן בכינור וויולה, היה בתזמורת הגדנ"ע (גדודי נוער) ובתזמורת צה"ל ונסע איתם לחו"ל. אחי שמואל מנגן בטרומבון ואני מנגנת בגיטרה. גם בעלי איציק מנגן בגיטרה ובנוסף שר בחבורת זמר.

גם הבנות שלי מנגנות: מירב מנגנת בקלרינט ואורגן/פסנתר, ענבל מנגנת בחליל צד ואורגן. שתיהן שרו גם במקהלות במסגרות שונות. מעיין למדה במגמת מוסיקה ומנגנת בכינור, חליל, אורגן, גיטרה וגם שרה. כולן מאד יצירתיות.

אני מציירת ומפסלת. גם הנכדים מאוד מוכשרים: גיא אוהב אוריגמי ומקפל לפי סרטונים ביוטיוב ואוהב לרקוד ולשיר. רומי יוצרת מגיל צעיר: שרה, רוקדת, מציירת ומנגנת.

על חוויית הילדות בקיבוץ: 

הזוית האישית

סבתא מלכה: הפעילות בתכנית הקשר הרב דורי חיזקה את הקשר עם נכדתי רומי. לימדתי אותה על ההיסטוריה המשפחתית, האנשים, הכשרונות ועל ההשרדות בשואה. הידע נתן לה גאווה משפחתית ושורשים עמוקים כדי שתוכל לצמוח גבוה.

רומי: היה לי מאוד כיף ומעניין לשמוע על ההיסטוריה המשפחתית, ואני חושבת שזה חיזק את הידע והקשר שלי עם משפחתי.