מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבה דורה נולדה ב 1933 בעיר ברשד שבאוקראינה.

העיר היתה עיר יפה, ירוקה עם הרבה עצים ופארקים, עם נהר גדול ששמו דוכנה. בעיר ברדש רוב התושבים היו יהודים, במרכז העיר היה בית כנסת וכל היהודים היו הולכים אליו בחגים.

בתור ילדה, סבתא דורה חלמה ללכת לבית הספר, וללמוד עם כל החברות. ב 22 ביוני 1941 התחילה המלחמה: גרמניה נגד ברית המועצות.

ביום קייצי אחד כשכולם התכוננו ללכת לנהר, לשחות ולהשתזף, התחילו לשמוע רעש חזק של מטוסים, וברדיו הודיעו שהתחילה מלחמה. כל הגברים התגייסו לצבא אדום ובעיר נשארו ילדים, נשים וזקנים. את מרכז העיר סגרו והפכו לגטו. היה אסור לצאת ולהיכנס לשם. כשהיו פוגרומים, סבא של דורה לקח את הילדים ו זקנים והם נכנסו למרתף שהיה מתחת לאדמה. בזכותו של סבא של דורה ניצלו הרבה ילדים. אח של דורה, איציק, השתתף במלחמה והגיע לברלין. האח השני ,סמיון, נעדר בזמן המלחמה, אחותה הגדולה מריה, הייתה אחות ועזרה לחיילים ופרטיזנים.

המשפחה של אמא של דורה (שיפרה) גרה בעיר אחרת, וכשהגרמנים נכנסו לעיר הזאת, הם חפרו בור גדול, והוציאו להורג את כל היהודים שהיו בעיר הזאת. ילדה אחת שהייתה בבור הזה ניצלה, היא ברחה, וכשגדלה התחתנה עם איציק אחיה של דורה. כשסבתא גליה שלי (הבת של דורה) התחתנה עם סבא מישה הם הלכו לבית של סבתא רבה דורה, הם ראו שמתחת לשטיח יש דלת כניסה למרתף, אותו מרתף שהציל הרבה ילדים בשואה. בתוך המרתף הם מצאו ספרי קודש.

כאשר אחיה של דורה, איציק ואשתו, רצה לעלות ארצה לא נתנו להם, כי הגבולות היו סגורים. כאשר במקומות עבודה שלהם נודע שהם רוצים לעלות ארצה, עשו להם חיים קשים, ואנשים האשימו אותם בריגול וכמובן פיטרו אותם.

בשנת 1978 הצליחו איציק ומשפחתו לעזוב ולהגיע לישראל דרך אירופה. עד שנת 1989 אבד הקשר עם איציק. כאשר גורבצ'וי הפך לראש הממשלה של ברית המועצות הוא הרשה ליהודים לעלות לישראל. סבתא רבה דורה עלתה ארצה ב 1990. הודות לסבתא דורה אנחנו זכינו לחיות בארץ הקודש – ארץ ישראל.

בברית שלי עם סבתא רבה דורה הורים שלי, אחותי, סבתא גליה וסבא מישה ודודה אלה.

הזווית האישית

עידו – בזכות התכנית נחשפתי לסיפור המרגש של סבתא רבה דורה, ומה עבר עליה על משפחתה. היום אני מבין כמה קשה היה, להגיע לחיות בארץ ישראל ושזאת זכות גדולה להיות יהודי בארץ ישראל.