מאגר סיפורי מורשת

מה המרחק מעירק ל"תקווה"?

שלום לכולם,

מאז שהייתי קטן שמעתי מסבתי מצד אבי שהיא ממוצא עירקי ואף פעם לא ממש הבנתי איך, מכיוון שידעתי שהיא נולדה בארץ. לאחרונה, התחלתי יותר להתעניין בעץ המשפחתי שלי וגם במדינות האזור שלפעמים שומעים עליהן בחדשות ונזכרתי במה שסבתי אמרה לי והחלטתי לבקש ממנה שתספר לי קצת על הוריה מה הביא אותם להגיע לארץ ישראל? ומדוע החליטו לעזוב את מולדתם עירק?

סבתי שמחה מאוד על ההתעניינות שלי במוצאה ובהוריה וישבה וספרה לי על עלית הוריה מעירק וזהו סיפורה:

העליה של סבא רבא משה מעירק

"אבי משה שמאד אהבתי, גדל בעירק למשפחה שבה היו אביו אמו ושלושת אחיותיו. משה גדל במשפחה חמה ואוהבת והוא שהיה הצעיר במשפחתו גדל על ברכי הציונות, הבית שבו גדל משה היה בית ציוני מאד בו הכמיהה להגיע לארץ ישראל ולחיות שם ולבנות את הארץ הייתה משאת נפשם של הוריו ואחיותיו והוא כמובן הזדהה איתם. הוא חלם כל יום על המעבר לארץ ישראל בה כולם יהודים.

בבית הספר שבו למד סבל לא מעט מהקנטות הילדים על היותו יהודי והרגיש מעט רדוף. שיחות היום בבית מדי ערב היו על המעבר והעליה לארץ ומדי לילה חלם וקיווה משה שהיום הזה יגיע. אכן לילה אחד העירו אותו הוריו בחצות הלילה והודיעו לו שעולים לישראל.

המסע לארץ ישראל

לא קלה הייתה ההחלטה אך לבסוף החליטו לעזוב את כל רכושם ולעלות לארץ ולהתחיל חיים חדשים, למרות הקושי והצער החליטו שעדיף להם לעזוב לארץ ישראל. הם יצאו לדרך, המסע לא היה קל, ופינו אותם בעזרת שיירת מכוניות ומשאיות שהובילו יהודים מסוריה לרמת הגולן.

במהלך המסע פגש משה שניים משכניו שגם הם היו יהודים ואיתם מיעט לדבר, כאשר פגש אותם זה עורר בו קצת תקווה. כשהגיעו לרמת הגולן חילקו אותם בין משאיות ואז נאלץ להיפרד משכניו והוא ומשפחתו עלו ביחד לטבריה.

בטבריה משה התלהב מהכינרת וניכנס לשחות במים הקרים, שבועיים לאחר ההגעה העבירו אותם לעיר פתח תקווה שם הם השתכנו בשנים הראשונות בארץ. משה היה מאושר והחל ללמוד בבית הספר לשפה העברית שם התחבר עם ילדים בני גילו וניראה מאושר."

סיפורה של סבתא רבתא עליזה

לאחר שסבתי סיפרה את הסיפור המרגש, עיניה של סבתי התמלאו דמעות. הצעתי שנפסיק אך היא הסבירה שהיא רק מתרגשת וסיפרה את הסיפור על אמה עליזה, סבתא רבתא שלי

"עליזה הייתה נערה בת חמש עשרה כשבעירק החלו הפרעות נגד היהודים, עליזה הייתה נערה יפת עיניים שמחה ומאושרת ולפתע הוריה נאלצו לאסור עליה לצאת מהבית לבדה, מחשש שיפגעו בה, ויחטפו אותה מכיוון שבתקופה זו היה נהוג לחטוף נערות יהודיות רווקות ולחתן אותם עם מוסלמים.

היה עצוב לעליזה שנאלצה להפסיק להיפגש עם חברותיה, לטייל, לשוחח ולצחוק יחד. הימים שנאלצה להיות סגורה בביתה גרמו לה צער רב, הוריה ראו את צערה של הנערה שבכל היום צחוקה המתגלגל שהיה משמח את הבית נעלם אט אט, הבעות פניה הפכו לאטומות. הוריה ישבו וחשבו איך עוזרים לעליזה והגיעו למסקנה שהדרך הטובה ביותר היא לשלוח אותה בלית ברירה מעירק לישראל.

אביה נפגש עם מספר יהודים והתעניין מה הדרך הבטוחה ביותר עבור נערה רווקה להגיע לבדה בבטחה לישראל. אביה הבין שמתארגנת קבוצת צעירים בגילה של עליזה ששואפים להגיע לישראל, את הקבוצה הנהיג שלמה הלל שעם השנים הפך להיות שר בישראל.

מתוך ויקיפדיה

"שלמה הלל עסק בהעפלה מארצות המזרח, ובמסגרת מבצע מייקלברג (1947) נשלח עם מטוס אמריקאי לעיראק, וארגן משם לראשונה העפלה אווירית של 50 יהודים, לאחר מכן היו עוד שתי טיסות כאלה, אחת מאיטליה ואחת מעיראק. לאחר קום המדינה, ארגן את הבריחה הגדולה של יהודי עיראק לאיראן, ומשם במטוסים לישראל. לאחר מכן השתתף במבצע עזרא ונחמיה להעלאת קהילת יהודי עיראק בראשית שנות החמישים

מתוך ויקיפדיה

שלמה תכנן את הבריחה לישראל של הקבוצה. בבריחה נעזרו במשאיות כי פחדו שהמוסלמים ינסו לעצור אותם, המשאיות הובילו אותם לשדה פתוח ומרוחק שם תיאמו שמטוסים יבואו לאסוף אותם לישראל.

עליזה הרגישה רגשות מעורבים, כי מצד אחד היא התגעגעה להוריה והייתה עצובה אך מצד שני שמחה לעלות לישראל, כשנזכרה בהבטחת הוריה שהם גם יעלו לארץ, זה עורר בה תיקווה. עליזה עלתה על המטוס ולאחר כמה שעות נחתה בארץ, לאחר נחיתתם באו הקיבוצניקים ולקחו אותם לקיבוץ שם למדו עברית, בד בבד עם עבודות חקלאות שכללו וחליבה.

עליזה התחילה חיים חדשים בקיבוץ, אך עדיין התגעגעה להוריה. יום אחד הגיעו שמועות שהגיעו מספר רב של עולים מעירק לפתח תקווה, ועליזה נזכרה בהבטחת הוריה וקיוותה שהם עלו גם. היא חיפשה את משפחתה, אך חיפושיה היו לשווא. 

למרות זאת במהלך החיפושים אחר משפחתה,  קרה לה דבר טוב, אירוע שבזכותו אני כאן, נכדה, מספר את סיפור חייה של עליזה, היא פגשה את סבי, הם נישאו, ונולדו להם שישה ילדים".

מקווה שנהניתם מהסיפור.

עידן לפלר כיתת שביט, בית ספר "אילן רמון ", גן יבנה

העשרה

שלמה הלל: " שלמה הלל עסק בהעפלה מארצות המזרח, ובמסגרת מבצע מייקלברג (1947) נשלח עם מטוס אמריקאי לעיראק וארגן משם לראשונה העפלה אווירית של 50 יהודים, לאחר מכן היו עוד שתי טיסות כאלה, אחת מאיטליה ואחת מעיראק.  עם השנים הפך להיות שר בישראל.(נולד ב-9 באפריל 1923) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת (הכנסות ה-2–3 וה-7–12) מטעם מפא"י (וגלגוליה המערך והעבודה), כיושב ראש הכנסת האחת עשרה ושר הפנים והמשטרה בממשלת ישראל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשנ"ח.

 מורשת קהילות , משרד החינוך

פברואר 2015