מאגר סיפורי מורשת

עליתי  ממרוקו לארץ בשנת 1953. למסע העלייה  יצאנו כל המשפחה כולל הורים סבתא ו 2 בנים ובת. המסע התחיל בנסיעה לקזבלנקה. בקזבלנקה ריכזו את העולים ושם ביצעו בדיקות רפואיות.

אני כילד חשבתי שירושלים נמצאת בשמים והנסיעה אליה היא על ידי מטוס. סבתא בודה עסקה במרוקו ברפוי באמצעות צמחים וכן טיפולי פוריות בקדרה. הסבתא נפטרה ונקברה בקזבלנקה בדרכה לישראל.

 מפת מחוז תפילאל בהרי האטלס במרוקו

מקזבלנקה הפלגנו באנייה אנגלית למרסיי בצרפת. בצפיפות רבה השינה הייתה על מיטות בנות ארבע קומות. האוכל היה לא כשר ולכן משפחתי אכלה רק ירקות ופירות. הים היה מאד סוער. במרסיי היינו כשבוע במחנה עולים ושם הנפיקו לנו תעודת מעבר.

זוהי תעודת המעבר

ממרסיי הפלגנו באנייה "נגבה" לחיפה ישראל. בישראל הועברנו למחנה עולים בחיפה הקרוי "מחנה דוד". העולים גרו בהאנגרים של הצבא הבריטי, משפחות רבות שוכנו בצריף ארוך אחד. במחנה העולים סיפקו אוכל ושתיה. במחנה העולים ביצעו טיפולי גזזת לילדים (מחלה של פצעים על הראש).

כעבור כחצי שנה עברנו לגור בצפת

שכנו אותנו שתי משפחות בדירת שני חדרים חדר לכל משפחה, בדירה לא היה חשמל. לאחר כשנה הותקנו מערכות החשמל, וכעבור שנתיים ניתנה לכל משפחה דירה נפרדת. הדירות היו בשכון כנען בצפת ללא פיתוח סביבתי של מדרכות וכבישים אך היו הרבה פרחי בר כלניות, רקפות. במשך הזמן הגיעו עוד עולים לצפת.

בשנת 1955 עברנו לדירה של הרכוש הנטוש. בחורף בצפת ירד שלג שבו השתעשענו. התחלתי ללמוד בכתה א'. לימדו אותנו לספור ע"י תלמיד שהחזיק עפרונות בידו. למדתי בצפת עד כיתה ו'. המצב הכלכלי היה קשה העבודה הייתה מוגבלת אישורי עבודה היו ליומיים או שלושה בשבוע. כדי להרוויח דמי כיס עבדתי אחרי הלימודים במכירת עיתון "מעריב".

היה לנו עיזה צבעונית שהמליטה שלישייה. גרנו בבית של הרכוש הנטוש בית בבניית אבן וטיט (בניה ערבית). בינתיים גדלה המשפחה ונהיתה מרובת ילדים 10 אחים ואחיות המשפחה קיבלה מענק "בן גוריון לעידוד הילודה".

בסוף כיתה ו' הועברתי לפנימייה בשערי אברהם שם למדתי כיתות ז ו-ח סוף בית ספר יסודי. שם הכרתי לראשונה ילדים מתימן. הפנימיה הייתה במסמייה מרחק של כ-8 שעות נסיעה מצפת. הרגשתי בודד כילד בפנימייה זו. בסוף בית הספר היסודי עברתי לכפר  הנוער הדתי שבכפר חסידים. שזאת פנימייה חקלאית שבה עבדנו בחקלאות בלול ברפת בפלחה בפרדס וכולי חצי יום עבודה וחצי יום לימודים. בכפר הרגשתי טוב והשתלבתי עם כל החברים. המורים בפנימייה היו ממוצא יקי ונתנו לנו תחושת שליחות הם לימדו וחינכו אותנו לערכים של נתינה אהבת המולדת ושאיפה למצוינות.

עד היום אני בקשר עם תלמידים שלמדו בפנימייה. סיימתי בשנת 1965 את לימודי התיכון בפנימייה סיימתי עם תעודה. בשנת 1966 התגייסתי לצה"ל.

במצעד יום העצמאות 1966

בצה"ל השתתפתי במצעד יום העצמאות 1966 שנה לאחר מכן בשנת 1967 הייתה מלחמת ששת הימים שבה השתתפתי במערך פנוי נפגעים. מלחמה שהתחילה כתוצאה מסגירת מיצרי טירן על ידי עבדול נאצר נשיא מצריים. היה חשש להפסד במלחמה והיה גיוס כללי והמתנה של כ-3 שבועות. למזלנו המלחמה התחילה ב 6 ביוני על ידי תקיפה של חיל האוויר והשמדת חילות האוויר של מצרים סוריה וירדן. המלחמה נמשכה 6 ימים שבה נכבשו כל סיני מהמצרים, הגדה המערבית מהירדנים ורמת הגולן מהסורים, וכמו כן ירושלים המזרחית שוחררה ע"י כוח צנחנים.

באוקטובר 68 הועברתי לקורס הכנה לטכניון שבוצע במסגרת צהל ונקרא: "קורס מיטרני" לסיוע לסטודנטים יוצאי עדות המזרח. השלמתי בגרות במתמטיקה ופיזיקה לחמש יחידות בקורס זה והתקבלתי לטכניון לפקולטה לתעשייה וניהול. מימון הלימודים היה על ידי עבודה מלגות והלוואות מאמץ גדול הושקע במציאת דרכי מימון. 

הזוית האישית

שלמה: למדתי להכיר את הדור הצעיר ודרך מחשבתם.

עדי:  התכנית עזרה לי ללמוד ולדעת מה קרה בעבר זה משתלם לכולם.

לינוי: למדתי להכיר את סיפורי העבר.