מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מהמעברה אל שכונת נווה דויד בחיפה

יהל וחיים
חיים בצעירותו
סבא חיים קרוי על שמו של הנשיא חיים ויצמן

קוראים לי חיים. ההורים שלי קראו לי בשם זה על שם נשיא המדינה שנפטר בשנת 52 ושמו היה חיים ויצמן. נולדתי במעברת דוד, שהיום קוראים לה נווה דוד בחיפה.
 
היה לנו צריף שמחולק ל-2 משפחות ולכל משפחה היו 2 חדרים ומטבח. במטבח השתמשנו בפתילייה ובפרימוס כדי להדליק אור בערב היינו מדליקים לוקס לתאורה. כדי להתרחץ היינו צריכים ללכת ברגל מרחק של 500 מ' ושם הייתה מקלחת ציבורית וכולם היו הולכים לשם באופן קבוע.
 
היינו קרובים לים ושם היינו משחקים מטקות, היה לנו מועדון נוער ושם היו פעילויות לכל ילדי השכונה כמו: כדורגל בד (שהיינו עושים אותו מבד), דוקים, שיעורי מלאכה בהם בנינו תיבות לתכשיטים, וצורות של בעלי חיים עם קשתית ומסורית, היה בית כנסת קרוב אבל אני לא הלכתי לשם אלה רק אבא שלי כדי לבנות שולחנות, כיסאות, ארון קודש ועוד…
 
לאבא שלי קראו נחום סלמן ולאמא שלי קראו קלרה סמורלי, שניהם עלו מעירק עם תינוק בן 14 יום ששמו יוסי והוא האח הגדול. בבית קראו להם משפחת נגר, האחים שלי הם: יוסי, חיים, רוני, יורם, שלמה ורחל. אבא שלי עסק בנגרות ובנינו נגריה בשנת 1969. לאימא שלי הייתה חנות של בגדים, אימא ואבא שלי אהבו לצחוק ולשמוח בחלקם למרות שהמצב היה יותר קשה מהיום…
 
ליד בית הספר היה דוכן שהיינו מקבלים שם כל מיני סוגים של מרקים בבית הספר לא היה חדר אוכל אבל מאוחר יותר בנו שם, ושם היינו אוכלים בבוקר שקית חלב ולחמנייה והיינו מקבלים את האוכל לכיתה, בצהריים היינו אוכלים בחדר אוכל קציצות דגים/בשר עם פירה וכל מיני סוגים של פירות. בשבת היה אוכל מיוחד היה חמין, סוגים של קובה: קובה בשר, חומוס, במיה, סלק אדום ועוד.. . בבוקר היינו אוכלים קציצות, חצילים מטוגנים, ביצה קשה וסלט.
 
גרנו בשכונה יהודית, בערב היו לנו 2 פנסי תאורה בכל הרחוב ושם היינו נפגשים כל יום עד אשר בנו לנו מועדון לאחר הפגנה שעשינו ובה סגרנו את הכביש הראשי חיפה-תל אביב. היו לנו 2 מכולות ושם קנינו את כל המצרכים שהיינו צריכים.
 
סבא מספר על זיכרונות ילדותו
היו לי 3 חברים: גדעון יצחק, יעקב מוסא וישראל קורץ. גדעון וישראל גרו בנווה דוד ויעקב גר בתל אביב. שיחקנו כדורגל, כדורסל ותופסת בשעות הפנאי. למדנו בבית הספר נירים ולמדנו חשבון, אנגלית, הנדסה, עברית (שפה), נגרות וספורט. הייתה בכיתה משמעת חזקה מאוד אם מישהו היה מפריע בשיעור היו מרביצים לו בסרגל בקצות האצבעות… היו טיולים כיפיים מאוד ונהנינו להיות קצת מחוץ למסגרת הלימודים.
 
היו מסיבות בימי שישי במועדון הנוער של מוזיקה וריקודים והיה מאוד כיף כי נפגשנו כל הכיתה. הייתה לי מורה בשם רבקה לוינסקי והייתי הולך אליה הביתה והייתי משחק אם הבן שלה, כך למעשה היא לא הייתה מציקה לי עם השיעורים. אם הייתי עושה או לא עושה היא הייתה מוותרת לי. אהבתי ללמוד נגרות, ספורט ומתמטיקה לא אהבתי אנגלית ואני מצטער היום והעברית ככה ככה…היה לנו חדר אוכל בבית ספר והייתי הולך אליו כל יום עם הכיתה .אהבתי את קציצות הדגים שהכינו והיה סלט עם גבינה, לא היו ממתקים אבל היו פירות.
 
הייתי בתנועת הנוער העובד שהתקיים בשעות אחר הצהריים בקן, הייתה לנו פעילות אש לילה ובה היינו עושים ניווטים בהרים בלילה והיינו מנסים לראות בע"ח, מהמועדון היינו יוצאים בחופש הגדול לשבוע לקטיף בקיבוצים כמו: להבות הבשן, קיבוץ גינוסר.
 
תשע"ו

מילון

פתילייה
פתילייה היא כירה ניידת הבנויה ממכל דלק נוזלי , בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת.

לוקס
לוקס הוא יחידת מידה פוטומנטרית למדידת שטף אור נראה ליחידת שטח.

פרימוס
הוא כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. החידוש והיתרון בפרימוס היה מנגנון ההפעלה שלו, שאיפשר להבה עזה פי כמה מזו של קודמיו, לעומת הפתילייה.

שכונת נווה דוד
שכונת נווה דוד נוסדה אחרי פירוק המעבורות שהיו ממוקמות באיזור זה, המעבורות שימשו את העולם בתקופת העליה ההמונית אי שם בשנות ה 50

ציטוטים

”הייתה בכיתה משמעת חזקה מאוד אם מישהו היה מפריע בשיעור היו מרביצים לו בסרגל“

הקשר הרב דורי