מאגר סיפורי מורשת

רומן זליצ'נקו, נולד בתאריך 19411110. הוא בו בן 73. הוא נולד ברוסיה בעיר פנזה.

 

..אך לא שם מתחיל סיפורו, הסיפור האמיתי מתחיל לפני לידתו, בזמן המלחמה. משפחת זליצ'נקו חיה אז, לפני המלחמה, בעיר גומל בבלרוס. יום אחד הגיע השכנה לביתם ואמרה שהנאצים מגיעים. ההורים הבינו שצריך לברוח, הם אספו את כל חפצם, הם ביקשו מהסבים והסבתות לבוא איתם, אך אלה לא רצו. הוריו ושלושת אחיו הגדולים יצאו למסע. בזמן המסע הם הגיעו לעיר פנזה ברוסיה שם הוא נולד. בגלל תקופת המלחמה הצטרכו הוריו למצוא עבודה וכך גם אחיו: אימו עבדה ברפת, אביו במפעל לייצור כלי נשק (אותם העבירו לגרמנים) ואחיו עבדו בשדה.                                              

בתום המלחמה עדיין שרר רעב כבד ברוסיה וכמובן בעולם, כנראה בערך בזמן הזה הספיקו הוא ומשפחתו להגיע לקירגיסטן. בגיל ארבע הוא איבד את אחיו הבכור שנדקר ע"י רוצחים.

 

הנה חלק מדבריו: "אני זוכר שכאשר הייתי בן ארבע,יום אחד היו דפיקות בחלון , אלה היו השכנים-הם הגיעו לבקש אוכל. אני זוכר שאמרתי להם שגם לנו אין בקולי הגבוה והילדותי…."

 

רומן נחשב כתלמיד מצטיין ועובדה שהוא זוכר את החומר שלמד עד עכשיו. בצבא היה מנהג של הוותיקים לתת את המטלות שלהם לחדשים. מדבריו: "המון מחברי קיבלו מטלות כאלה, וזה היה על תנאי. לוותיקים היה פתגם שנאמר: "אם אינכם תעשו, ניקח פחית, נפזר עליה מלח ואיתה נפגע בכם". (המשפט האמיתי היה בקירגיזית ונשמע הרבה יותר מצחיק, הדיבוב לעברית לא הצליח להיות מצחיק), למזלי איני קיבלתי מטלות כאלה.."    

 

רומן עבד בתור מהנדס חשמלי באחד מהמפעלים הגדולים בקירגיסטן.

 

בגיל 30 התחתן רומן עם קלבדיה אוטקופמן (השנה יחגגו 44 שנות נישואין) ונולדו להם שני ילדים: הבכור (אביה של מישל, הכותבת), גנאדי זליצ'נקו והצעירה, גלינה זליצ'נקו.

רומן עלה לארץ בשנת 1999 עם אשתו והבת הצעירה מפני שהבכור התחתן בישראל.

 

רומן וקלבדיה חיים בארץ ועוזרים לילדיהם ונכדיהם. השנה ב-9 במרץ נולדה להם עוד נכדה נהדרת. 

 

מאת מישל זליצ'נקו  

 

יהדות רוסיה: "יהדות רוסיה היא קהילה יהודית גדולה ומגוונת מאוד שהתקיימה באזורי האימפריה הרוסית ומאוחר יותר בברית המועצות, ומתקיימת כיום בפדרציה הרוסית ובמדינות ברית המועצות לשעבר."

תשע"ה