מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מהילדות במרכז להגשמה חלוצית בגליל

עם בר ומאי
בילדות
ממודעות נגד המנדט הבריטי לחנוך והקמת מרכז הלמידה בגשר הזיו, בי"ס סולם צור

פלדמן עם התלמידים בר ומאי:

טלי פלדמן (הלפרין לפני נישואיה), היא בת 82 בזמן הריאיון. היא נולדה בתל אביב בתאריך 7.2.1934 וגדלה בעיר זו עד גיל שבע.
     
תמונה 1
תמונה 2
בתקופת מלחמת העולם השנייה, עברה עם אמהּ לפתח תקווה. הם נסעו בעגלה הרתומה לסוסים, מתוך כוונה לשוב לתל אביב בתום המלחמה. באותה תקופה הבילוי המועדף של טלי היה לרכב באופניים לתל אביב ולאכול גלידה עם החברה. אולם לבסוף, טלי נשארה בפתח תקווה עד למועד גיוסה.
טלי מספרת, שבילדותה היא שיחקה בקלאס, בחבל ולפעמים גם בשני חבלים, תופסת, מחבואים, דג מלוח, לא כלום (משחק עם כדור טניס), ריכוז (מונופול), רביעיות, מלחמה (קלפים), רמי קלפים, דודס, חמור ובעוד הרבה משחקים שקיימים עד היום. את רוב המשחקים הם היו משחקים בחדר מדרגות של הבניין, מכיוון שהיה עוצר והם לא יצאו מהבתים.  הם גם היו שומעים מוזיקה דרך הרדיו. הימים היו טרם הקמת המדינה.
בגיל 13 טלי הצטרפת להגנה. היא זוכרת שהביאו אותה עם עוד כמה חברים לאחד מבתי האריזה בפתח תקווה, והיה שם שולחן עם דגל ישראל, אקדח, תנ"ך ועששית, ושם השביעו אותם לא לספר את סודות המחתרת. הם חולקו לזוגות או לשלשות והלכו בלילות לתלות כרזות נגד הבריטים ובעד עלייה חופשית והקמת מדינת ישראל.
טלי זוכרת היטב את הישיבה במעגל סביב הרדיו בשידור ההיסטורי של כ"ט בנובמבר. המצב בארץ היה אז מצב קשה והשמחה על אישור האו"ם להקים מדינה יהודית נמהלה בחשש מפני הערבים הרבים בארץ ומסביב לה שהכריזו מלחמה על המדינה שטרם הוקמה. הבריטים עוד היו בארץ, אך זה לא עזר ליהודים שנאלצו לפנות את ישובים וקיבוצים שונים שבספר בגלל התקפות הערבים. בתקופה זו נפתחה גימנסיה בפתח תקווה, אבל בית הספר הזה היה שייך לימין הפוליטי ואביה של טלי שהיה שייך לשמאל לא הסכים שתלמד בו ושלח אותה לגימנסיה הרצליה בתל אביב, אך היא הפסידה ימי לימודים רבים אם בגלל המצב הביטחוני או בגלל מזג האוויר.
מאוחר יותר נפתח תיכון חדש בתל אביב וטלי הייתה במחזור השני שלו. בארץ שררה אז אי ודאות גמורה, בגלל שכל מדינות ערב תקפו את ישראל. "חוץ מדגל והימנון לא היה למדינה כלום". הכרזת המדינה הייתה בתל אביב. יפו עדיין הייתה מלאה בערבים ואז היהודים כבשו אותה. תל אביב פונתה כדי למנוע נפגעים בקרב האזרחים. לאבא של טלי היה מפעל בו שִרְיינו את המשאיות שאיתן יצאו למלחמה. היו כמעט שנתיים וחצי של פחד מבלי לדעת מה יקרה, וכל זה אחרי השואה באירופה . בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה כמעט לא היה מה לאכול. טלי מספרת שבחצר הקטנה של ביתם הקטן הייתה להם עז וערוגה קטנה בה שתלו עגבניות או מלפפונים או כל מה שהתאים לעונה. "ככה זה היה", היא אומרת, "אם לא תְּגַדֵּל לא יהיה לך". מצרכים בסיסיים, כמו שמן, סוכר ובשר הם קיבלו בהקצבה תמורת תלושים שקיבלו לפי גודל המשפחה.
טלי מספרת שהייתה להם אז "אגודת הבריאות", במסגרתה ילדים היו הולכים בקבוצות ומנקים. היה אז גם שיעורי סריגה. היה מפעל מזון שבו הכינו ארוחות צהריים והם היו מכינים בתורנויות. הייתה גם תורנית לבדוק אם הציפורניים נקיות, אם אין כינים ואם אין לכלוך באוזניים. את הבגדים שלה תפרה אמה. בתקופת הגימנסיה יצאה טלי למחנה עבודה למשך חודש. הם ישנו  באוהלים וסייעו לישובים חדשים. היא גם הייתה בסמינר מדריכים לקחו אותם לעזור להקים מעברות לעולים חדשים.
                                                                         
תמונה 3
תמונה 4
כשהגיע מועד הגיוס הצטרפה טלי לגרעין נח"ל שנועד לסייע ליישובי ספר ולקיבוצים ואף להקים חדשים והייתה בהכשרה בגשר הזיו, וכל מי שהיה אתה בהכשרה בגשר הזיו עבר בסופו של דבר לראש הנקרה. טלי גרה בראש הנקרה מאז 1952 . היא הגיעה לשם עם הגרעין של התנועות המאוחדות, שהיום נקרא הנוער העובד והלומד.
בראש הנקרה טלי עבדה תחילה כמבשלת במטבח הקיבוץ ולאחר מכן עבדה כמטפלת לילדים לכל הגילאים. לאחר מספר שנים היא הלכה ללמוד באורנים, שם למדה הוראה מתקנת לחינוך מיוחד. היא התחילה לעבוד בבית ספר היסודי בראש הנקרה, בו למדו ילדי ראש הנקרה וילדי מצובה.
בהמשך עברה לבית ספר התיכון האזורי "סולם צור" והקימה בו את מרכז הלמידה, שנועד לסייע לתלמידים עם קשיי למידה מסוגים שונים. טלי מספרת בחיוך שבתחילת הדרך נהגו לכנות את מרכז הלמידה בשם "אשפוזיה", כינוי שלא הפריע לתלמידים שנעזרו בשירותיו, שאף הם השתמשו בשם זה ("אני הולך לאשפוזיה", נהגו לומר).
כשהייתה בת 20 נישאה טלי ליוסי, חבר טוב מההכשרה שמעליה, ונולדו להם שלושה ילדים: הבן הבכור – ארמון, אחריו נולדה עמית ולבסוף דני. לגבי מזכרות בבית מספרת טלי שאמה השאירה לה ולאחותה (הצעירה ממנה ב-16 שנים) קופסת ממתקים שהיו מחוברות אליה כוסות יין. היא ואחותה התחלקו במזכרת זו: טלי לקחה את הקערה ואחותה את כוסות היין. עוד מזכרת שיש לטלי – זה ספר זיכרונות שקיבלתי בשנת 1947 כשסיימה כיתה ח'.
היומן מכתה ח' והקופסה שקבלה מאמא שלה

תמונה 5
תמונה 6

תשע"ו

מילון

ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה. הארגון הוקם ב-1920 ופעל עד להקמת המדינה ובשלהי מאי 1948 הפך הארגון לצה"ל.

עוצר (במלעיל
הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות. העוצר יכול לחול במשך שעות אחדות של היממה בלבד, או באופן רצוף. מטרת העוצר היא שמירה על הסדר הציבורי או דיכוי פעילותן של קבוצות מסוימות. שלטונות המנדט הבריטי נהגו להטיל עוצר לילה בערים מסוימות בארץ ישראל.

כ"ט בנובמבר
הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.

הימין הפוליטי
בישראל הוא מחנה פוליטי שאידאולוגיית היסוד שלו היא לאומיות יהודית ומימושה במדינת ישראל באמצעות הציונות. בפוליטיקה של ישראל המושג ימין מתייחס בראש ובראשונה לתפישת מדיניות החוץ והביטחון, ורק לאחר מכן למדיניות הכלכלית. באירופה המושגים "שמאל וימין" מתייחסים בעיקר לתפישת העולם הכלכלית

גימנסיה
(באנגלית: gymnasium) הוא שמו של מוסד חינוכי המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית. במדינת ישראל המושג מקביל לבית ספר תיכון, אם כי לא במלואו. מקור השם "גימנסיה" במילה היוונית העתיקה גימנסיון מוסד ששימש ביוון העתיקה כמתחם שבו קיבלו אנשים צעירים חינוך גופני ואינטלקטואלי.

הקצבת מזון לפי תלושים
מדיניות תלושי מזון-בולי מזון-פנקס מזון היא תוכנית ממשלתית המאפשרת למחזיקים בתלושים לרכוש תמורתם מזון או מצרכים אחרים כפי שהוגדרו על ידי הממשלה. מדיניות זו ננקטת כאמצעי לתמיכה באוכלוסיות חלשות ונזקקות סעד או בזמן של מחסור במוצרים כמו בארץ למשל בתקופת הצנע על מנת לשמור על משאבי המזון המוגבלים ולהבטיח את חלוקתם השוויונית.

ציטוטים

”ב-כ"ט בנובמבר ישבנו במעגל סביב הרדיו “

”המצב היה שאם לא תְּגַדֵּל משהו בגינה שלך, לא יהיה לך אוכל “

” אחרי החלטת האו"ם הייתה בארץ אי ודאות גדולה “

”חוץ מדגל והמנון לא היה ליישוב כלום “

הקשר הרב דורי