מאגר סיפורי מורשת

בשנה 1983עלינו לארץ יצאנו מבואנוס אירס מבולבלים מאוד, הינו זוג הורים עם 2 ילדים.

השארנו שם הורים,אחים,אחיות,חברים והרבה בני דודים. ההפרדה הייתה מרגשת מאוד והטיסה הייתה ארוכה ומעיפת.כשהגענו לארץ התרגשנו מאוד,קבלת הפנים הייתה טובה ישר נסענו למרכז קליטה במבשרת ציון,הילדים התחילו מהר בבית ספר ואנחנו (ההורים) התחלנו ללמוד באולפן.אחרי 7 חודשים קיבלתי עבודה כרופאת ילדים בקופת חולים כללית ולאחר שנה בעלי השיג עבודה כרופא מיילד.

 

 בית הספר בארגנטינה

למדתי בבית ספר-תיכון שנועד להכשיר מורים לתפקיד ההוראה.חלק מהתלמידים התכוונו להמשיך לימודים באוניברסיטה.למשל:אני רציתי ללמוד רפואה,הבעיה היחידה שהייתה לאנשים שרצו להמשיך היא שהיינו צריכים לעבור מבחן מיוחד לפני האוניברסיטה.בבית הספר היה לוח במסדרון ("לוח כבוד") שם היו מופיעים כל סמסטר ארבעה פעמים בשנה שמות של תלמידים מצטיינים מכל כתה שציונם היה הגבוה בכיתה.

 הכרות וחתונה

 את בעלי הכרתי במקרה במסיבה בגיל 18,הוא היה בן 17 וחצי.התאהבנו ממבט ראשון,היינו חברים במשך 9 שנים.שנינו למדנו רפואה כשסיימנו את הקרירה התחלנו להתפרנס ואז היה לנו כסף להתחתן.היינו זוג מאושר.אחרי 9 שנים נולד לנו בן (גבריאל) ואחרי 3 וחצי שנים בת(ליליאנה)

 

 לנכדים היקרים שלי,אני במיוחד נהניתי מאוד בכל הימים שהשתתפנו בתכנית הקשר הרב-דורי!  אני מודה לכם על ההזדמנות הזאת.הייתה חוויה לא נורמאלית שאף פעם בחיים לא תיארתי לעצמי שארגיש משהו כזה, מסבתכם האהובה, סבתא לואיסה