מהודו לישראל
עליתי לארץ בשנת 1967 וגרתי בקיבוץ יד מרדכי.
נולדתי
בהודו בשנת 1944 בתאריך 8.12 בכפר פן. בכפר זה היה בית חולים יחידי ממשלתי. אני הבן
רביעי בין 5 בנים.
גדלתי בכפר פן, למדתי בבית ספר עירוני עד כיתה ז ולאחר מכן בבית
ספר פרייבט היי-סקול פן, תיכון לכיתות ח-י. לאחר מכן אבי נפטר ובגלל שאימי הייתה
חולה וגרה עם אחי הגדול, נשארתי לבד. לכן, עברתי לגור בעיר מומביי אצל אחיי
הגדולים, שאפשרו לי להמשיך ללמוד. אז למדתי בערב ועבדתי בבוקר כאיש תחזוקה במסגרייה.
אחד הזכרונות שיש לי מילדותי הוא, שבימים
גשומים, במקום ללכת לבית הספר, היינו הולכים לנהר לקטוף פירות אקזוטיים ועסיסיים של
העונה, כמו: דומים(סוג של שזיף חמוץ), תמר הינדי, מנגו, אבטיח, קני סוכר ואפילו
דגנו דגים טריים מן הנהר, שזרמו בו מים מתוקים. אני גם זוכר משחקי ילדות שלנו
מהודו: הו-טו-טו ו'קבאדי' (סוג של מחניים).
בגיל 7 למדתי לבשל, בגלל שאימי היתה
חולה ולא היה מי שיבשל לנו ארוחות צהריים וערב. מאבי למדתי לקנות אוכל כשר ליהודים.
ערב הטיסה לישראל
עליתי לארץ בשנת 1967 וגרתי בקיבוץ יד
מרדכי. שם למדתי ועבדתי במשך 6 חודשים. עבדתי בפרדס ולמדתי עברית. באותה תקופה
בילית עם אחי וחבר שלו שגר בדימונה. היינו מתארחים אצלו בשבתות, ושם הכרתי את
אשתי, שהיתה שכנה שלהם. לאחר שסיימנו ללמוד באולפן בקיבוץ, יצאנו וקיבלנו דירת חדר
מחברת 'עמידר' ברמלה, שם גרנו עד סוף שנת 1968.
חתונה
התחתנתי עם אשתי בת-שבע, ואחר כך התגייסתי
באוקטובר 1969 לאחר שבני הבכור נולד. שרתתי בתותחנים, לאחר שעברתי קורס על מרגמה.
במילואים
כיוון שלא היה באפשרותנו לקנות בית, ביקשנו עזרה מהסוכנות היהודית, ובשנת 1970 כשהתחלתי
לעבוד בתעשייה האוירית, נענו לבקשתנו ונתנו לנו דירת 2 וחצי חדרים ביבנה. מאז נולדו
לנו שישה ילדים, ובהתאם לצורך עברנו דירות.
יום נישואים 25
בשנת 89 חליתי במחלת לב ועברתי ניתוח מעקפים, ובשל
מצבי הבריאותי, יצאתי לפנסיה רפואית קבועה, כי לא יכולתי לעבוד יותר.
העשרה
עמידר: חברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949. לחברה תפקיד היסטורי בבניין הארץ ובשיכון מיליוני העולים שהגיעו במהלך שנות קיום מדינת ישראל.
בעת הקמת החברה התמודדה המדינה הצעירה עם העלייה ההמונית של פליטי השואה מאירופה והבאים מארצות ערב. היה צורך למצוא לבאים פתרונות דיור. חלק מן העולים שוכנו בבתים שבהם גרו ערבים לפני מלחמת העצמאות, ואשר נמסרו לניהולה של עמידר על ידי הממשלה, אך מספרן של דירות אלה היה מצומצם ולא התאים לצורכי העליה ההמונית. מרבית העולם שוכנו במעברות כפתרון זמני, ואחר כך יזמה הממשלה הקמת שיכונים בני אלפי דירות ברחבי הארץ לעמידר היה חלק נכבד בהקמת שיכונים אלה.
תעשייה האווירית לישראל: "חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות ומוצרי אלקטרוניקה. זוהי החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל".
תשע"ו
מילון
חברת עמידרחברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949. לחברה תפקיד היסטורי בבניין הארץ ובשיכון מיליוני העולים שהגיעו במהלך שנות קיום מדינת ישראל. בעת הקמת החברה התמודדה המדינה הצעירה עם העלייה ההמונית של פליטי השואה מאירופה והבאים מארצות ערב. היה צורך למצוא לבאים פתרונות דיור. חלק מן העולים שוכנו בבתים שבהם גרו ערבים לפני מלחמת העצמאות, ואשר נמסרו לניהולה של עמידר על ידי הממשלה, אך מספרן של דירות אלה היה מצומצם ולא התאים לצורכי העליה ההמונית. מרבית העולם שוכנו במעברות כפתרון זמני, ואחר כך יזמה הממשלה הקמת שיכונים בני אלפי דירות ברחבי הארץ לעמידר היה חלק נכבד בהקמת שיכונים אלה.
תעשיה אוירית
חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות ומוצרי אלקטרוניקה. זוהי החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל.
ציטוטים
”בגיל 7 למדתי לבשל, בגלל שאימי היתה חולה“