מאגר סיפורי מורשת

שמי נורית פרי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי יואב. במסגרת התכנית אנו מעלים אל מאגר המורשת את סיפור חייו של אבי, פרופ' מקס וינרב, אשר יזם את הקמת בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב.

מקס נולד באוסטריה וגר עם משפחתו בטירה בכפר שוורצנאו. הטירה נבנתה כבר בימי הביניים וכל בתי הכפר היו מסביב לטירה. בטירה היו שישים חדרים וכל חדר היה מרוהט בסגנון אחר. המשפחה של מקס היו היהודים היחידים בכפר. היחסים בינם לבין האנשים האחרים היו טובים, כי הרבה מאנשי הכפר עבדו בטירה, באדמות שהיו מסביב לה ובבית החרושת ללבנים שהיה שייך למשפחה. יחד עם מקס והוריו גרו גם שלוש דודות: ברטה, הינדה ופרידה, ושני דודים: מנדל ומרדכי.

כשעלה היטלר לשלטון, התחילו גם בכפר להציק ליהודים. למשל, בזמן נסיעה ברכבת לבית הספר היו ילדים שהיכו את מקס והכניסו אותו לפח האשפה. אחרי ליל הבדולח הבינו במשפחה שהמצב הולך ונהיה מסוכן. אבא של מקס, מיכאל, נסע לארץ ישראל כדי לנסות למצוא דירה כדי להעביר את המשפחה הנה. גם כסף העבירו, כי הבריטים הרשו רק למי שהיה לו כסף לעלות לארץ.

בתאריך 1.9.1939, ביום בו פרצה מלחמת העולם השנייה, עלו מקס ואמו, רגינה, על האונייה בדרך לישראל. כדי שירשו להם לעזוב את אוסטריה, קראו לרגינה אל משרדי הגסטאפו והכריחו אותה לחתום על מסמך שהיא מוותרת על הטירה. כשהאונייה התחילה לשוט, שמע רב החובל האיטלקי שפרצה מלחמה. הוא פחד שהבריטים, ששלטו בארץ, יחרימו לו את האונייה ורצה לחזור לאוסטריה. הסוכנות היהודית, שידעה שאם האונייה תחזור לאוסטריה חיי היהודים בסכנה, נתנה כסף כערבון על האונייה. כך הסכים רב החובל להמשיך בדרך והאונייה הגיעה לישראל.

מקס ומשפחתו עלו לארץ וגרו בתל אביב. אבא שלו מצא עבודה כמנהל בחברת בלו-בנד. בישראל מקס למד למבחני בגרות בעצמו כי הוא הפסיד את החומר של בית הספר. סבא  מקס הצליח אמנם לברוח לישראל, אבל כל המשפחה שלו נספתה במחנות ריכוז. הדודות שלו- פרידה לגשטיין, ברטה דרזנר, הינדה בלנק, הדודים – מנדל לגשטיין ומרדכי לגשטיין – כולם נספו.

כשגמר את מבחני הבגרות, התגייס מקס לצבא. ערב אחד פגש בנות שהוא הכיר והן הזמינו אותו לבוא למסיבה. במסיבה הוא פגש את אוולינה והחליט שהיא תהיה אשתו.

מקס רצה ללמוד רפואת שיניים ונסע לאוניברסיטה בביירות, לבנון. כשסיים ללמוד נסע להמשיך ללמוד לדוקטורט בארצות הברית יחד עם אוולינה אשתו. כשחזרו מארצות הברית נולדו להם שני ילדים.

סבא רבא מקס

מקס התחיל לעבוד כרופא שיניים וכמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי כמה שנים הוא יזם את בניית בית הספר לרפואת שיניים בתל אביב. לאחר שנבנה בית הספר, סבא רבא מקס ניהל אותו והיה הדיקאן הראשון שלו.

הזוית האישית

יואב הנכד המתעד: החוויה בתכנית הייתה טובה כי הייתי עם סבתא ולמדתי עוד על המשפחה שלי. למשל, שסבא רבא גר בטירה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה והיה צריך להתחיל מחדש.

סבתא נורית: החוויה הייתה טובה כי היה לי חשוב שיואב ידע על אבא שלי ואיך המשפחה הגיעה לישראל. היה מאוד נעים להיות עם יואב. היה לי חשוב שיואב יבין שארץ ישראל מאד חשובה לנו.