מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מגלות לחירות

דינה ואני
אני כילדה קטנה..
סיפורה של סבתא לילי מריאש

החיים בתקופת השואה

נולדתי בברית המועצות בשנת 1940 בתאריך 23.6 לאימא שלי קראו אידה ולאבא שלי קראו חיים, הילדות שלי הייתה בתקופת השואה. חייתי באוזבקיסטן בתקופה שהייתה שייכת  לברית המועצות. עד לאוזבקיסטן הנאצים לא הגיעו אבל חיינו בעוני ומרבית היהודים שברחו, ברחו לאוזבקיסטן ובגלל זה חייו אצלנו בבית יותר מ30 אנשים. החיים באותה תקופה היו קשים לא היה אוכל אבל אנחנו ניסינו להאכיל את כל המשפחה ואת 30 האנשים שחייו בביתנו. כדי לקנות לחם קמנו ב4 לפנות בוקר כדי להגיע ולעמוד בתור לפני שיגמר. כמעט ולא היה סוכר אבל צמחו הרבה מאוד ירקות ופירות, הפירות החליפו לנו את הסוכר. האנשים שברחו מהנאצים ישנו אצלנו בבית על הרצפה (כי לא היה מקום). אולם היה מאוד צפוף בבית בגלל האנשים שחייו אצלנו אבל הם עזרו מאוד בגידול הילדים והכנת האוכל. בסוף המלחמה (1944-1945) אמריקה התחילה לשלוח אוכל ומוצרים לאוזבקיסטן כדי לשרוד את השנה האחרונה במלחמה בזכות האוכל שהאמריקאים שלחו טעמתי בפעם הראשונה שמנת מתוקה.

בילדותי

תמונה 1

אחרי שגדלתי

הלכתי לבית ספר בשנת 1947, באותה תקופה הפרידו בין בנים ובנות בכיתה. אחרי 10 שנים סיימתי ללמוד, לפני כניסתי לאוניברסיטה היה צריך לעבוד (קראו לזה סטאז' – וותק), אני עבדתי כמנקה בחדר המתים בבית חולים. בשנת 1959 התחלתי ללמוד רפואה באוניברסיטה, למדתי 6 שנים רפואה וסיימתי ללמוד בשנת 1965. אני עבדתי כרופאת ילדים. באותה תקופה כאשר עבדתי כרופאת ילדים לימדתי סטודנטים לרפואה.

אחרי שהתחתנתי

התחתני עם צליק מריאש בשנת 1967 הכרתי אותו בעבודה ומשפחתו של צליק, גם כן ברחו מהנאצים באוקרינה בזמן שהוא נולד, ואבא שלו היה חייל ונלחם נגד האנטישמים. ילדתי את הילד הראשון שלי איגור בשנת 1968, ובשנת 1970 ילדתי את אלינה הבת האחרונה שלי. חיינו כמה שנים בבוכרה באוזבקיסטן.

העלייה ארצה

בשנת 1991 עלינו ארצה. אימא שלי נפטרה בגיל 97 ממש לפני שיצאנו, טסנו במטוס דרך בולגריה לארץ הקודש לא הבנו כמעט כלום. שרפנו את כל חפצינו בדרך, היה צריך לצאת מאוזבקיסטן מהר. הגענו מיד לירושלים בהתחלה גרנו בגילה ואז גרנו בנוה יעקוב ובסופו של דבר הגענו למעלה אדומים.

הזוית האישית

דינה מרשאק: הייתה לנו חוויה נהדרת אני הכרתי את סבתי לעומק וגם היא למדה עלי דברים ובנוסף למדה איך לעבוד עם מחשב.

מילון

סטאז'
לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה בבית ספר לרפואה, ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי" של משרד הבריאות, לפני קבלת הרישיון לעסוק ברפואה נדרשת שנת סטאז'. בעבר, שנת הסטאז' הייתה קרויה "השנה השביעית" ללימודי הרפואה. במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן.... שנת הסטאז' מתבצעת באחד מבתי החולים שהוכרו לסטאז' על ידי המועצה המדעית של הר"י, והסטאז'ר מופנה על פי הגרלה. מקצועות חובה בסטאז': רפואה פנימית, כירורגיה ורפואת ילדים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”"האמריקאים שלחו אוכל לאוזבקיסטן בזמן המלחמה, בזכות זה טעמתי שמנת מתוקה בפעם הראשונה."“

הקשר הרב דורי