מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מברזיל לישראל

בקשר הרב דורי
גלבה ונכדה ליאור
גלבה קמפוס שרם מספרת על ההחלטה לעלות לישראל

שמי גלבה קמפוס שרם, נולדתי בברזיל, שם עבדתי בבית חולים ובקופת חולים כאחות עד שנת 1991. התחתנתי בשנת 1970 עם יצחק שרם ונולדו לי שני ילדים, בן – משה ובת – דניאלה. הבן שלי הגיע לארץ בגיל 15 בשנת 1989, ולמד בפרויקט של עליית הנוער בכיתה ברזילאית של תיירים עד שנת 1991 (בפנימיית ימין אורד).  בפברואר 1991 הבת שלי הגיעה לארץ לכיתה ברזילאית והצטרפה לבני, שבסוף 1991 סיים את לימודי התיכון וחזר לברזיל.
 
בעלי נפטר בברזיל בשנת 1990. חלומו תמיד היה לחזור לגור בארץ, התרגשתי מאוד מהמחשבה על כך ורציתי לעלות לארץ ישראל. בנוסף ילדיי סיפרו לי על רצונם לגור בישראל. עליתי לארץ עם הבן שלי במרץ  1992, בגיל 50, מברזיל, אלמנה. בתי שהייתה כאן הצטרפה אלינו. גרנו במרכז קליטה בקריית ים. לפני העלייה היו לי חששות רבים, לגור במקום חדש, עם שפה חדשה ועם שני ילדים מתבגרים. חשבתי על העתיד שלהם ואיך אוכל לעזור להם בדרך הטובה ביותר. בתור אמא חשבתי על הרצונות שלהם להישאר בארץ ורציתי שיהיו מאושרים. היה לי קשה מאוד לגור רחוק מהמשפחה, התגעגעתי וחשבתי עליהם כל הזמן. אני שמחה שהיה לי האומץ לעשות עלייה למרות החשש והקושי. לא היה פשוט אבל התגברנו על הכל.
 
בנובמבר 1992 הבן שלי התגייס לצבא. הבת שלי התגייסה לצבא באפריל 1993. במשך שנתיים גרתי במרכז קליטה ובשנת 1994 קניתי בית בקריית מוצקין. למדתי עברית באולפן שישה חודשים. עבדתי כאחות מטפלת עם אנשים מדרום אמריקה. לאחר הצבא ילדיי הלכו ללמוד באוניברסיטה. בשנת 1999 הבת שלי התחתנה. לאחר שנה הייתה בהריון עם הנכד הראשון שלי ליאור ולאחר מכן ילדה עוד שתי בנות – תמר ומעיין. הבן שלי התחתן בשנת 2001 ולאחר חמש שנים אשתו נכנסה להריון ונולדה להם בת – נתלי. לאחר שלוש שנים נולדה להם בת נוספת – מאיה. אני חיה עד היום בקריית מוצקין, מאושרת וכל שנה נוסעת לבקר את המשפחה  ולטייל בברזיל.

מילון

חשש
פחד

ציטוטים

”אני שמחה שהיה לי האומץ לעשות עלייה למרות החשש והקושי“

הקשר הרב דורי