מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, אסתר אדרי, נולדה בברזיל,  למשפחת קדוש, בעיר סאו פאולו.

סאוּ פאוּלוּ היא העיר הגדולה בברזיל, והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית. ויקיפדיה

שם למדה וגדלה עד שעלתה לארץ בשנת 1964, בהיותה בת שבע עשרה. היא עלתה יחד עם אימה וחמשת אחיה, סבתא שלי לא ידעה שום דבר על ישראל. אבא של סבתא שלי היה  יליד העיר צפת.

הוא הגיע בתור תייר לברזיל, והכיר את סבתא רבא, הם התאהבו, התחתנו ונולדו להם שישה ילדים,(אחד נפטר בגיל אחד עשרה ).

סבא רבא  ז"ל הגיע לבד לביקור בישראל, ונפטר מהתקף לב, ולכן אימא של סבתא שלי החליטה לעלות לישראל יחד עם ילדיה, כדי להיות קרובה לקברו של בעלה, בצפת.

לסבתא שלי היה  קשה לעזוב את כל המשפחה, והחברים, ולעלות לארץ ישראל. היה לה קשה עם השפה, היא לא ידעה לדבר עברית, אז היא הלכה ללמוד באולפן. הקליטה לא הייתה חוויה פשוטה עבורה.

סבתא שלי זוכרת את חג שמחת תורה בברזיל, חג שמחת תורה כשמו כן הוא – חג שכולו שמחה על התורה, שמחה על סיום מחזור נוסף של קריאת התורה ועל מחזור חדש שנפתח. כל משפחתה הייתה נוסעת לבית הכנסת, כולם היו לבושים בלבן. אבא של סבתא היה רוקד עם ספר התורה וכולם היו זורקים עליו סוכריות .

ואז הגיעה הקורונה, מחלת וירוס הקורונה (COVID-19) היא מחלה זיהומית מדבקת שנגרמת על-ידי נגיף קורונה חדש שהתגלה לאחרונה. מרבית האנשים שנדבקים בנגיף מפתחים תסמינים קלים עד בינוניים ומחלימים ללא טיפול מיוחד. הנגיף הגורם למחלה, מועבר בעיקר באמצעות טיפות שנוצרות בזמן שיעול, עיטוש או נשיפה של אדם שנדבק.

הקורונה הייתה תקופה לא פשוטה עבורם. הם היו תלויים בילדים שלהם, שיעשו  עבורם קניות, מזון, תרופות וכו'. היה ריחוק מהנכדים, ותקופה ארוכה לא התראו עם הנכדים, וזה היה קשה ועורר המון געגועים.

הזווית האישית

הסבתא אסתר אדרי, והנכד איתי אדרי, השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר רמת רזים ב בצפת, בשנת תשפ"א.