מאגר סיפורי מורשת

1. נולדתי בעיר בקאו שברומניה בשנת 1954. בת יחידה לשלום וקרולינה גולדנברג.

 זיכרון הילדות הראשון שלי.

גדלתי ברחוב אבן סטאלין 36. שם הרחוב שונה לאחר המהפכה שהייתה ברומניה, לרחוב יוניץ טורדה, על שם שליט שהיה באזור. מהבית בבקאו נסעתי ברכבת לבוקרשט עיר הבירה, ואחרי כמה ימים, המשכתי משם לווינה שבאוסטריה. מוינה נסענו ברכבת לנפולי שבאיטליה, ומשם טסנו לארץ ישראל. הגענו בלילה לנמל התעופה בלוד.

הייתי  בת יחידה להורי, עליתי ארצה בגיל שש וגדלתי בנוף הגליל.

בילדותי שיחקתי "במורה" ואספתי את ילדי השכונה לשיעורים על הדשא, ולתאטרון בובות. למדתי בבי"ס "עצמון" מכיתה ב' עד ח'.(כיתה א' למדתי בבי"ס "תבור), ובמהלך שירותי הצבאי הייתי בחיל המודיעין ולמדתי בעתודה.

ב – 20/9/1973 התחתנתי בחיפה, שבועיים לפני מלחמת יום הכפורים.

בדרך לחתונה, נסענו להצטלם, והתעכבנו, כי היו טנקים בכביש לקריות. והגענו לחתונה אחרי שכולם כבר אכלו ורקדו. הדוד שלי כל כך דאג עד שנלחץ וקבל התקף לב. מפקד בסיס רמת דוד, זוריק לב ז"ל, חיכה לנו כדי לברך, כי החתן היה בחיל האוויר ואח"כ נסע. יש לנו תצלום שלו מהחתונה שלנו למזכרת, כי במלחמה זוריק התרסק עם מטוסו לים.

למדתי תואר ראשון בלשון עברית, והיסטוריה של המזרח התיכון, באוניברסיטת חיפה, ועשיתי הסמכה להוראה בבתי ספר, בסמינר נהלל. בנוסף עבדתי בחינוך למבוגרים באולפן. לימדתי בבית ספר תיכון תחילה, ואחר כך בבית ספר יסודי "עצמון" בנוף הגליל, באותו בית הספר שלמדתי כילדה.

התחתנתי  עם סבא שמואליק ונולדו לנו  בת ובן. הבת רינת נשואה ויש לה שני בנים. הבן לירן נשוי באושר ולו שתי בנות ובן מקסימים.

הייתי מורה במשך ארבעים שנה, והיום אני גמלאית של משרד החינוך ואין לי רגע פנאי. אני אוהבת: לטייל בארץ או בחו"ל, לקרוא, לראות סרטים והצגות, לבלות עם חברות, לבשל והכי להיות עם הנכדים.

העגיל של סבתא של סבתא

העגיל נקנה לסבתא ברנה בשנות הארבעים ברומניה על ידי הבת שלה כמתנה. העגיל עשוי זהב, וכשהם עלו ארצה מרומניה בשנת 1960, הרומנים אסרו להוציא תכשיטי זהב לישראל. מותר היה להוציא מרומניה רק טבעת נישואין, ושעון. לנשים התירו עגילים באוזניים. סבתא ברנה ענדה זוג עגילים. אחרי שנפטרה העגילים עברו לבת שלה, סבתא לולי. וכשהנכדה שלה נולדה, היא קיבלה את השם של סבתא ברנה ואת העגילים שלה. ברנה – רינה – רינת. כשרינת הייתה בת שש היא נסעה עם סבתא וסבא שלה, לראש הנקרה, ועגיל אחד נפל למים. היום העגיל הבודד נמצא צל סבתא שלי, שעונדת אותו וזה מזכיר לה את סבתא שלה, שהיא כל כך אהבה. על העגיל מופיעות אותיות ברומנית: .MV העגילים נקנו בחנות  יד שנייה כנראה, והיו שייכים בעבר למישהי.

גלגולו של עגיל

הזווית האישית

מיקה: היה לי כיף לעשות עם סבתא את העבודה. למדתי המון ממנה, הייתי רוצה לשאול אותה, איך היה בחתונה למרות כל מה שקרה בדרך, ואיך נראתה רומניה של פעם.