מאגר סיפורי מורשת

עליתי במבצע "מוראל " בשנת 1961 שהתחיל ב-16 מרץ ונגמר ב-24 ליוני .

בקיץ 1961 גיבש המוסד תוכניתי להברחת מאות ילדים יהודים ממרוקו לישראל, במסווה של חופשה בשווייץ.

בראש התוכנית עמד יהודי-שווייצי  אמיד ונהנתן ששמו דיוויד ליטמן, שהחליט באמצע החיים שחובתו לעזור לעמו

אחרי האסון בינואר 1961..

ב -1961 יוצאת ספינת המעפילים אגוז ממרוקו : ובתוכה 44 נוסעים מחציתם ילדים בדרכם לארץ ישראל.

את הספינה פקד אסון.

הספינה טובעת על כל נוסעיה ואין ניצולים .

לכן נוצר צורך בנתיב חדש, וכך הגו אנשי "המוסד" את הרעיון הבא: שליח הארגון יתחזה לנציג של ארגון שווייצי הומניטרי ויפנה לשלטונות מרוקו ביוזמה להוציא מאות ילדים (לאו דווקא יהודים) לחופשה בשווייץ.

הילדים היהודים שייאספו על ידי המתנדב שיוצב בקזבלנקה  ויגיעו לשווייץ,  ולאחר שהות קצרה שם ימשיכו לישראל. אני עליתי בנתיב החדש שנוצר במסווה חופשת קיץ עם אחותי אליס.

הורים מודאגים 

התנתקותם של הילדים מההורים ,זה לא דבר פשוט להורים קשה הפרידה מהילדים.

שליחי הסוכנות מצאו דרך לשכנע את ההורים להסכים ולשלוח את הילדים ב-5 קבוצות כל משפחה שתשלח את ילדה תוקדם עליתם לארץ ישראל .בסה"כ עלו ארצה 530 ילדים בחמש קבוצות .בדרך לישראל ..

ב-24.6.61 יצאנו ממרוקו לחופשה בשוויץ שהינו שם חודשיים .

אחותי אחי ואני .

ב-2.8 נחתנו בארץ ישראל שנת 61 כל המטוס ילדים הגענו לארץ ,הגשמנו חלום .נ

פגשנו עם נציגי עליות הנוער חילקו אותנו לקיבוצים , מוסדות , ופנימיות .

אנחנו נסענו לבית דגן וגרנו אצל סבתנו . התארחנו אצלה בתקופת החופש הגדול לאחר החופשה נרשמנו לבית רבקה בכפר חבד (אני ואחותי אליס )  ושם לאחר 5 חודשים ההורים הגיעו לארץ עם אחינו הקטנים וגרנו במחנה ישראל .

בשנת 64 עברנו לגור בעיר חולון ושם אני גרה עד היום לאחר 25 שנה .

במלאת 25 שנה התקיים מפגש של כל העולים מבצע מוראל

.המפגש נערך ובו נמצאו 100 "ילדים " שהיו במצע מתוק 530 אלו שהקשר עימם נשמר ונשאר קיים ואני הייתי בתוכם .

המפגש היה מרגש ומחמם את הלב ראינו תמונות ותיעדו זאת בעיתונים תחת הכותרת  "100 ילדים במוראל גבוה אני נימצאת בתמונה שבעיתון עם אחי דויד.