מאגר סיפורי מורשת

ראויה שירן מספרת לתלמידים: אמנדה קוצ'קוביץ', טליה סמרס ונוב לב

אני נולדתי ביום 05-09-1934 כ"ח אלול תרצ"ד. גדלתי  בראשון לציון.

 

גדלתי  בראשון לציון שם סיימתי את ביה"ס היסודי "חביב" שהיה בית הספר הראשון שלימד בעברית (בצמוד לביה"ס  בזיכרון יעקב) לא היו לנו מבחני בגרות כי החלה מלחמת השיחרור, וראשון לציון הופצצה מהאוויר.

 

 "במהלךמלחמת העצמאות הפציצו מטוסי מצרים את העיר ב-3 ביוני 1948. בהפצצה נהרגו 23 תושבים והיו פצועים רבים. ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי הדואר, עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את בול ראשון לציון."

 

אי לכן, גם לא קבלנו תעודות גמר. את  תעודות הגמר קבלנו רק לפני כ-10 שנים, שזו הייתה חוויה בפני עצמה להיפגש עם כל תלמידי הכתה, למעט 30 תלמידים שלצערנו לא היו אתנו יותר חמישה תלמידים נהרגו בזמן ההפצצה על ראשל"צ וחלק נהרגו במלחמת השיחרור. מכל מקום, מפגש זה נתן תנופה להמשך הקשר בין התלמידים (לשעבר).

 

בהמשך, לאחר מכן עברנו לגור בבת-ים, שם רכשתי חברים חדשים, אולם זה לא היה כמו אותם חברי ילדות. 

התנדבתי ל"יד  שרה" בסניף חולון, והייתי שם למעלה מ-10 שנים, עד שעברתי לדיור  מוגן ברעננה. יד שרה עוסקת בהשאלת ציוד רפואי לאנשים הנזקקים. למשך תקופה קצרה עד ארוכה בהתאם לצורך שיקומו. עבדתי במחלקה לשרות לקוחות/השאלת ציוד. תגובות האנשים הנזקקים לשרות יד שרה היו מעודדות, והרגשנו שאנו עושים שרות רב. 

 

ראשון לציון: "ראשון לציון, היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה בשנת 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב."

 

יד שרה: "היא מעמותות ההתנדבות (מלכ"ר) הגדולות בישראל. היא מעניקה מגוון שירותים לאנשים עם לקויות ומחלות במטרה לצמצם את השפעת לקויותיהם ומחלותיהם על תפקודם ועצמאותם. יד שרה פועלת כדי לאפשר לכל אדם להמשיך באורח החיים שהוא בחר בו, בביתו עם משפחתו וקהילתו ולא להיאלץ לעבור למוסד סיעודי, כי היא משוכנעת שהשארתו של החולה והאדם בעל הלקות בסביבתו הטבעית חשובה לשיפור התפקוד ולהחלמה פיזית ונפשית לפרט עצמו וחשובה גם מבחינה תרבותית וכלכלית לחברה ולמדינה."

 

תשע"ה