מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מבולגריה לקדימה

הוריה של שוש פורת
שוש ואחיה יעקב בעקיר
נדודיה של משפחת לוי בארץ עד להתיישבות בקדימה

נולדתי בעיר סופיה שבבולגריה בחורף שנת 1944. היה זה בזמן מלחמת העולם השנייה שהתחוללה באירופה. הייתי בת בכורה להורי.
 
הוריי נישאו בתאריך 14.2.42 (ביום האהבה). היות והנאצים שלטו אז בבולגריה חויבו היהודים לענוד טלאי צהוב ולכלה אסור היה ללבוש שמלת כלה.  
תמונה 1 
תמונה נדירה של סבתי רוזה עם אבי בן- 4 ואחותו קורונליה.
תמונה 2 
נולדתי במשקל 1.750 ק"ג אבל בגלל המלחמה לא היה מקום בבית החולים ולכן הכניסו אותי לקופסא עם צמר גפן ולמרבה המזל שרדתי. קראו לי רוזה על שם סבתי, אם אבי, אשר לא זכיתי להכיר היות ונפטרה ממחלה בהיות אבי נער בן 13.
 
מילדותי בבולגריה כמעט אינני זוכרת דבר והתמונות  ידברו במקומי.
תמונה 3תמונה 4 
בנובמבר 1948 עלינו ארצה באוניה "דרומית" ואני בת 4. נשלחנו למחנה העולים פרדס חנה ב' ומשם העבירו אותנו לכפר ערבי נטוש-"עקיר" שליד רחובות. כאן היו כבר הורי אימי.  כמו כל משפחת עולים קיבלנו מהממשלה ציוד  וכסף מזומן להתארגנות ראשונית. 
תמונה 5 
בעקיר נולד הצבר הראשון שלנו דוד בעקיר התחלתי ללכת לגן הילדים וללמוד את השפה העברי כל מילה שלמדתי בגן מיד לימדתי את הורי בבית. כשעלינו ארצה שינו לנו את השם אחי ג'קי נקרא יעקוב ואני קיבלתי את שמי החדש: שושנה. בגיל 6 עברנו למושב הוותיק כפר הס הנמצא בגוש תל מונד, ליד קדימה. כאן הצטרפנו להורי אבי שעלו ארצה אחרינו. בשנת 1950 בהיותי בכתה א'.
תמונה 6 
היה חורף קר מאד ולפתע החל לרדת שלג בכל האזור. הייתה זאת תופעת טבע נדירה באזור זה. באותו זמן היו בקדימה הרבה עולים שחיו במחנה אוהלים וסבלו מאד מהקור. מכל הסביבה נחלצו לעזרתם עד יעבור זעם.
 
בכפר הס נולד עמוס. בשנת 1951 החליטו הורי לעזוב את כפר הס ולעבור למושב עולים בפרוזדור ירושלים בשם טל שחר.
תמונה 7 
כאן עסקו הורי בחקלאות אני ואחי הצעיר ממני ביקרנו בבית הספר. היו רק שתי כיתות, כך שאני שהייתי בכיתה ג' ואחי שניכנס לכיתה א' למדנו יחד באותה הכיתה, עם אותה מורה. החיים במושב לא היו קלים. ההורים עבדו קשה מאד ולא יכלו להתפנות אלינו. הורי שדאגו לחינוכנו החליטו לעבור לקבוץ .
 
בשנת 1953 הגעתי עם הורי ושלושת אחי לקבוץ גליל-ים ואני בכיתה ג'. הקליטה שלי בכיתתי החדשה הייתה מאד קשה כי יתר הילדים היו כולם ילידי המשק ורק אני הזרה. אך במשך הזמן הצלחתי להשתלב בחברה ולהתרגל לחיי החדשים. 
תמונה 8תמונה 9
 
המעבר לקדימה
לאחר שש שנות חיים בקיבוץ החליטו הורי לפנות לחיים חדשים, וקנו בית קטן במושבה קדימה. בחודש נובמבר 1958 הגענו לביתנו החדש. קדימה חגגה בדיוק את יובל שנת ה- 25 לקיומה. הבית שלנו היה בן 2 חדרים: חדר להורים, וחדר אחד לכל ארבעת הילדים ומטבחון ושירותים. החצר הייתה גדולה ובה בוסתן של עצי פרי. הבית היה בקצה רחוב רוטשילד בין הפרדסים. לא היה כביש ולא תאורה ברחוב.
 
השנים הראשונות בקדימה היו קשות להורי מבחינת הפרנסה אבי שיצא מהקיבוץ עם רקע חקלאי ניסה את כוחו בגידול תות שדה ועופות. אך ללא הצלחה רבה. אמי נאלצה גם היא לחפש עבודה מחוץ לבית בעבודות משק בית ותפירה. פעם בשבוע היה יום כביסה הדלקנו מדורה בחצר ועליה דוד גדול שבתוכו מרתיחים את הכביסה ומשפשפים על גבי מתקן מיוחד להורדת הליכלוך. אחי נכנסו לבית הספר היסודי שבמושבה ואני התחלתי את לימודי בית הספר התיכון האזורי "רופין" שבעמק חפר. בימי החופש הגדול יצאתי לעבוד כדי לעזור בהוצאות הבית. (ראה פנקס עבודה רצ"ב).
 
תמונה 10 
כשנה לאחר שהגענו לקדימה החלה אמי בפעילות ציבורית כרכזת אא"ע (נעמת- תנועת נשים עובדות) ואני  כבת בכורה נרתמתי לעזרת הורי ודאגתי לכל העבודות הבית וטיפול באחי הצעירים. שעות אחר הצהריים  היו מוקדשות ללימודים ולפעולות בתנועת הנוער במועדון הנוער העובד והלומד בביתו של המדריך דויד ללבר שם נפגשנו כל בני השכבה ונהנינו מפעילות חברתית מגוונת טיולים ומחנות קיץ.
תמונה 11 
משפחת לוי 1965. עברו 47 שנים מאז הגענו לקדימה. לשרה וארנולד נולדו להם 14 נכדים ו- 8 נינים מתוכם ילדי ונכדי כולם גרים בקדימה. 
 
העשרה
נעמת- תנועת נשים עובדות :"ארגון אמהות עובדות.לאורך השנים נקראו חלקים מן התנועה בשמות שונים, שיצרו לא פעם בלבול, עד שחברו לשם אחד – נעמת: עד שנת 1976 נקרא הגוף הארצי, שעסק בעיקר בקביעת מדיניות, ובטיפול בנשים עובדות – מועצת הפועלות. עד שנת 1976 נקראו הסניפים בערים ובמושבות, שהפעילו את מעונות היום, אירגנו את המתנדבות ואת העובדות במשק ביתן, ועסקו בעבודה ההתנדבותית-קהילתית – ארגון אמהות עובדות".
קדימה: "קדימה היא מושבה בשרון, דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. מאז 2003 מהווה קדימה חלק מהמועצה המקומית קדימה-צורן. קדימה נוסדה ב-5 ביולי 1933 כמושבה חקלאית ביוזמתו של יהושע חנקין, שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם בדבריו של חנקין לאחר רכישת האדמה: "צעדנו צעד קדימה".
תכנית הקשר הרב דורי, 2005
מורה מובילה אילת שחק

מילון

אא"ע
ארגון אמהות עובדות.לאורך השנים נקראו חלקים מן התנועה בשמות שונים, שיצרו לא פעם בלבול, עד שחברו לשם אחד – נעמת: עד שנת 1976 נקרא הגוף הארצי, שעסק בעיקר בקביעת מדיניות, ובטיפול בנשים עובדות - מועצת הפועלות. עד שנת 1976 נקראו הסניפים בערים ובמושבות, שהפעילו את מעונות היום, אירגנו את המתנדבות ואת העובדות במשק ביתן, ועסקו בעבודה ההתנדבותית-קהילתית - ארגון אמהות עובדות.

קדימה
קדימה היא מושבה בשרון, דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. מאז 2003 מהווה קדימה חלק מהמועצה המקומית קדימה-צורן. קדימה נוסדה ב-5 ביולי 1933 כמושבה חקלאית ביוזמתו של יהושע חנקין, שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם בדבריו של חנקין לאחר רכישת האדמה: "צעדנו צעד קדימה"

ציטוטים

”נולדתי במשקל 1.750 לכן הכניסו אותי לקופסא עם צמר גפן ולמרבה המזל שרדתי.“

הקשר הרב דורי