מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק ליאור (לילו), סב לשישה נכדים, מתוכם ארבע בנות ושני בנים, אני אבא לשלושה ילדים, שני בנים ובת אחת. אני נשוי 44 שנים לרחל. שחר היא הנכדה השנייה אחרי גיא הנכד הבכור. נולדתי בבולגריה, בסופיה ברחוב טרי אושי (בעברית שלוש אוזניים) ליד תחנת הרכבת בשנת 1945.

בגיל שלוש עלינו ארצה דרך עיר הנופש שנקראת בורגאס. משם עברנו דרך מיצר הבוספורוס לכיוון הים התיכון באוניית מעפילים והגענו לחיפה. מחיפה הגענו לפרדס חנה שהיה מחנה מעפילים. משם עזבנו את המחנה והלכנו לחפש בית ביפו. אבי מצא חצי מרתף ללא קירות ובלי חלונות ובנה הכול בעצמו. הייתי בגן ילדים ששמו היה הנגב ולא ידעתי עברית.  משם אחרי הגן עברתי לבית ספר יסודי על שם חיים ויצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל.

היה לי מאוד קשה ללא ידיעת השפה העברית. קושי בקריאה ובכתיבה ובמשך שנה למדתי את השפה. אי ידיעת השפה לא הפריעה לי לקשרים עם הסביבה. כשנכנסתי לכיתה ז' התחלתי ללמוד בכיתה ייחודית למסגרות ושירטוט ומשם עברתי לבית ספר מקצועי מקס פיין ובזמן הלימודים עבדתי בבית מלאכה (במ"ב) בתל השומר שהיה משפץ טנקים משם אחרי במ"ב עברתי לעבוד בקירור אמוניה בנתניה. יש מפעלים שעובדים עם האמוניה שהם מקררים בבתי קירור בשר וגלידה.

התגייסתי לצבא בגיל 18 לחיל השריון, שירתתי בצאלים בתור האחראי על המסגרייה. השתתפתי במלחמות ישראל במסגרת שירות מילואים פעיל. לעולם לא יריתי לחינם רק אם ראיתי אויב בבירור. וכך בכול המלחמות. במלחמת ששת הימים היינו בעמדות בכפר קאסם ומשם התקדמנו לתוך הגדה המערבית בביר זית, משם ירדנו ליריחו והיינו עושים מארבים בלילה לאורך הירדן כדי שהערבים לא יחזרו לגדה המערבית.

לאחר המלחמה, חזרתי לעבודה כרגיל ובאחד הימים כאשר באתי לגרז (לשמן) את מכונת השלגונים, נתפסה לי האצבע בשרשרת והזרת ביד ימין נקטעה מהמקום. לקחו אותי לבית חולים. בגיל 27 הצעתי נישואין לאהבת חיי רחל. ועם הכסף שקיבלתי פיצויים מתאונת העבודה יכולנו לצאת לירח דבש עם אשתי אחרי החתונה. שנה לאחר החתונה השתתפתי במלחמת יום כיפור במובלעת הסורית, היינו במוצבים, ספגנו הפגזות, היינו יוצאים בלילה למארבים שהסורים לא יכנסו אלינו. תשע שנים אחרי זה פרצה מלחמת שלום הגליל וגייסו אותנו אחרי המלחמה היינו עושים מילואים בלבנון והיה קר מאוד ואחר כך שחררו אותי.

בגיל 62 נפצעתי שנית בעבודה פציעה קשה מאוד ביד ימין בזמן שנחתכו לי גידים ועצבים, המעבר היה צפוף מאוד, נאלצתי ללכת רגל אחרי רגל ובגלל זה נפלתי על פרופיל זוויתי בעובי של היה 0.5 מילימטר והיה שם מתקן להכנת קרמבו חד מאוד וממנו כמעט נפלו לי שני הידיים. עברתי שלושה ניתוחים כדי לתקן את מצב היד ונשארתי נכה. היום אני גמלאי נהנה מהחופש והזמן הפנוי לילדים ולנכדים.

הזוית האישית

שחר: נהניתי מאוד מתהליך הכתיבה עם סבא, למדתי ממנו ועליו רבות, סבא אומר ששחר נהייתה הרבה יותר חברותית כלפיו.