מאגר סיפורי מורשת

שמי פריאל מהרטו אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי ששמה טזה בינם.  סבתי נולדה לבית משפחת ביאגלין בשנת 1952, באתיופיה בעיר דברק.  סבתא טזה היא הבת הבכורה ופירוש שמה הוא מלכה.

סבתא נולדה וגרה בעיר דברק שבצפון אתיופיה, בסביבה שבה גרו יהודים בלבד. ביתה היה בנוי מקרשים ומבמבוק שנקרא "טקול". הבית היה מחולק לחדרי שינה, מטבח, סלון גדול וכמובן מקלחת. כביסות עשו ביד בנחל זורם. כיבסו עם סוגי צמחים שמפיצים ריח נעים. סבי עבד בחקלאות והיה רועה צאן. סבתי עבדה בכדרות.

סבתא סיפרה לי שבבית המשפחה נהגו לאכול מאכלים המסורתיים: בשבת נהגו לאכול דבו עם יוגורט תוצרת בית וביום חול אכלו אינג'רה.

 המסע לארץ ישראל בשנת 1990

בשנת 1990 סבתי עלתה לישראל, היא הייתה בת 38. הם עלו לישראל דרך סודן. הם הלכו ברגל היה קשה מאוד, היה מחסור במים ובאוכל, ישנו ברחובות, כסף לבגדים ולנעליים לא נותר כיוון ששדדו אותם בדרכים. מרוב הליכה מרובה הנעליים נקרעו והמשיכו ללכת יחפים. חלק מהאנשים לא החזיקו מעמד ונפטרו בדרך מרעב ומצמא.

סבתא שלי שרדה והגיעה לארץ ישראל. את חלק מהאתיופים שהיגיעו שיכנו באשקלון ואותה שלחו לצפת. היא שוכנה במלון דוד בכנען ליד הפיקוד. שם גרה שנה שלמה. לאחר מכן היא קנתה בית בשכונה הדרומית בצפת.

סבתי מספרת שבהתחלה הייתה תקופה קשה וההתאקלמות בארץ לא הייתה פשוטה. עכשיו ב"ה טוב לה. היא עובדת בחברת שי, עוזרת לקשישים וגם מתנדבת בבית החולים זיו בצפת.

עלייתה של סבא בשנת 1990 שייכת לעליית "מבצע אחים"  זה היה מבצע להעלאתם של ביתא ישראל  מאתיופיה דרך סודאן שהחל בראשית 1979 והסתיים במרץ 1990".

הזוית האישית

פריאל מהרטו: נהנתי מאוד לכתוב את הסיפור עם סבתי וגם היא נהנתה.