מאגר סיפורי מורשת

לאה אמירי עלתה מאיראן. הם הגיעו למעברה בקדימה ואחרי זה עברו למושב דוב"ב. "דּוֹבֵ"ב הוא מושב בגליל העליון, כשבעה ק"מ מצפון להר מירון וסמוך לגבול הצפון. המושב נכלל במועצה האזורית מרום הגליל, ומסונף לתנועת המושבים. שם המושב הוא ראשי תיבות שמו של דוד בלוך-בלומנפלד, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל, שהיה ראש עיריית תל אביב. המושב נוסד בשנת 1957 על ידי עולים ממרוקו ומפרס במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר" (ויקיפדיה).

לאה עלתה לישראל מאיראן עם הוריה ואחיה בשנת 1957. ללאה שבעה אחים שעלו יחד עימה מאיראן. היא נישאה ויש לה שלושה בנים ושלוש בנות כולם נשואים ומהם יש לה 17 נכדים ונכדות.

באיראן גרה לאה בבית מפואר. היא עלתה לארץ עם ההורים שלה. הורי בעלה, חמותה וחמה אמרו לה שהיא חייבת להישאר עם בעלה בקדימה ולא ללכת עם ההורים שלה למושב שזור שבצפון.

במפגש שערכנו בנושא סיפורו של חפץ הביאה לאה עמה מגש מכסף לכיבוד אורחים ולהגשת דברים.

במפגש לכבוד חג החנוכה שחגגנו יחד

הזוית האישית

ישראל: היה לי מעניין לשמוע את סיפורי חייה של לאה מן העלייה ועד להתיישבותה במושב דובבב. במקרה גם גיליתי הנכד שלה אימן אותי בחדר הכושר לתקופה מסויימת.