מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה של סבא ססר מארגנטינה

שמי ססר ליבסקי, נולדתי בשנת 1949בארגנטינה בעיר בואנוס איירס, עליתי לארץ בשנת 1978.

סבא מספר:

אני ססר סבא של מעיין, עליתי ביחד עם אשתי ובתי לארץ ישראל בדצמבר 1978. יצאנו ב-12 לדצמבר והגענו ב-13 לדצמבר. המניעים לעליה שלנו נבעו מזה שאני עבדתי הרבה שעות ופתאום גיליתי שלא היה לי זמן להיות עם הבת שלי כשהיא הייתה קטנה (בערך בת 3 וחצי) , בנוסף הייתה לי עבודה מאוד קשה מבחינת הכמות וההתעסקויות, כך החלטנו שאנחנו עוזבים את ארגנטינה ועולים לארץ ישראל.

ההחלטה הייתה לעלות לארץ ישראל אבל לגור בקיבוץ. אנחנו לא ידענו הרבה על החיים בקיבוץ. אחי מריו עלה לארץ כשנתיים לפנינו. כחצי שנה לפני ההחלטה שלנו לעלות לישראל, הוא בא לביקור בארגנטינה והוא סיפר לנו על ישראל. דיברנו הרבה מאוד על החיים בקיבוץ, שהוא גר בו ואני מאוד התלהבתי.

הוא סיפר לי את כל הסיפור על חיי הקיבוץ ואני מאוד אהבתי את האפשרות לגור במקום בו אני יכול לתת כל מה שאני יכול ולקבל את מה שאני צריך.

עליתי לארץ כשהייתי בן 29.

בארגנטינה הייתה לי משפחה: ההורים ועוד אח מבוגר שעדיין גר בארגנטינה. גרתי בארגנטינה בבואנוס איירס (עיר הבירה של ארגנטינה) בדירה קרובה מאוד להורים שלי ולאחי.

אחרי שנתיים בקיבוץ בארץ ישראל חשבנו לחזור מאחר והתגעגענו למשפחה, לחברים, לתרבות ולמוזיקה לכל מה שהשארנו בארגנטינה. בתקופה ההיא לא יכולנו לפתוח יוטיוב ולשמוע כל מה שאנחנו רוצים. אז היו תקליטים והיה מאוד קשה להשיג מוזיקה מסוימת.

נסענו לביקור בארגנטינה ומיד כשהגענו לשדה התעופה התקבלנו מאוד יפה על ידי המשפחה, אבל לסבתא סילביה לקח בערך 10 דקות ולי לקח 20 דקות להבין, שאנחנו לא נשארים בארגנטינה. בביקור הבנו שאין לנו עם מי לדבר, כי בארץ ובארגנטינה מדברים על נושאים שונים לגמרי, לכן החלטנו להמשיך לגור בישראל ולחיות את חיינו שם.

הזוית האישית

מעיין: לי ולסבא ססר היה מאוד מעניין לעבוד ביחד. כשסיימנו, הוא אמר לי שהוא מאוד נהנה לספר לי את הסיפור שלו, ולי היה מאוד כיף לשמוע את סיפור העלייה שלו לארץ ישראל והתיישבות בקיבוץ. אני מאחלת לו שימשיך להנות ולספר סיפורים.