מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מאיסטנבול לרמת ישי

רבקה ונועם בקשר הרב דורי
רמת ישי של פעם
ילדות צעירה באיסטנבול ועליה לארץ בגיל בית הספר
לידתי: נולדתי באיסטנבול שבטורקיה. בתור יהודייה כולם קיבלנו אותנו יפה, וחיינו בשלום עם כולם בשכונה. סביבת המגורים: שורת בתים, הבית שלנו היה עם 3 קומות, בית יפה. בעיר היה שוק גדול-בזאר, ברחובות המרכזיים היו חנויות גדולות. מקומות הבילוי שאהבתי היו 'טקסים'-קירות עם מים ואורות צבעוניים. היה לנו חשמל אך מים לא היו, ושאבנו מהבאר שבחצר ביתנו. לא היו לנו מזגנים בבית, אבל בקיץ לא היה ממש חם, ובחורף היה לנו אח עם פחמים, אז היה חמים ונעים בבית. בישלנו על פתיליה, במקום מקרר היה ארון רשת שהוא היה קר שגבו היה נוטה החוצה לקור. אהבתי בעיקר לאכול בורקס ובוריקיטס.
המשפחה שלי: עם המשפחה אהבתי לשחק, לטייל, לבקר אצל השפחה המורחבת, היינו הולכים לחמאם טורקי (בית מרחץ גדול). לי לא היה צורך לעזור להורים בעבודה, כי הייתי קטנה, אבל היו לי אחים וגם דודים ודודות שעזרו בכלכלה ובעבודות הבית. עם סבא שלי היחסים היו מאוד טובים. גרתי עם סבא וסבתא – מגיל 9 חודשים והם גידלו אותי. מאוד אהבתי את המאכלים שסבתא בישלה – מרקים, סלטים, בורקסים ועוגות. בילדותי היא נתנה לי עגילים וצמיד, שנקשרתי אליהם במיוחד.
בית הספר שלי: למדתי בישראל ברמת ישי. היום קוראים לו בית ספר "ארזים". בית הספר היה בשכונה שלי. עדיין לא היו בתים אלא אוהלים. לבית הספר הלכתי ברגל, המרחק היה יחסית קצר, 200 מ'. בכיתה היה לוח, ציורים ותמונות על הקירות, שולחן, כיסא. בקיץ ישבנו בחוץ על ארגזים של ירקות וכתבנו על שולחנות. לא הייתה לנו תלבושת אחידה, וכל אחד בא איך שהוא רוצה. בהפסקות שיחקנו קלאס, 5 אבנים, ים יבשה, קפיצה בחבל, אוסף מדבקות של פיות, משחקי כדור כמו מחניים וכידרור. הייתי ילדה שובבה, שיחקתי משחקי בנים, מחניים. המקצועות שלמדנו היו עברית, חשבון, מלאכה, התעמלות, הנדסה, גדנ"ע. היום לעומת פעם יש גם מדעים ועוד מקצועות שונים. אהבתי את שיעורי עברית, תנ"ך, התעמלות, מלאכה, וחשבון. אהבתי את שיעורי הבית, כי רציתי לדעת האם אני מבינה ויודעת את השאלות היטב. אהבתי במיוחד את המורה שולמית, שהייתה מורה לעברית ותנ"ך. מאוד אהבתי ללמוד ולבוא לבית הספר, וגם להיות עם החברים והחברות שלי. התייחסתי ללימודים ברצינות רבה, מתוך סקרנות.
חוקי ההתנהגות בבית הספר היו: לכבד את המורים, לכבד את החברים בכיתה ולעזור להם. האם היה שוויון בבית הספר בין בנים לבין בנות? כן, היה שוויון. מאוד אהבתי שבהפסקות חילקו לנו שוקו חם בחורף ובקיץ שוקו קר. אני זוכרת שפעם היינו בהפסקה ועברה משאית עם תיבות דבורים וברחו להם דבורים והם עקצו אותנו בראש ובכל חלקי גופינו ולקחו אותנו למרפאה.
דברים שאהבתי בילדותי: המשחקים שאהבתי לשחק – דומינו, קלאס, גומי, סבתא סורגת, מדבקות של פיות-החלפות. סיפורים ושירים שאהבתי – הנסיך הקטן-סיפור, שיר הקניון-שיר, העורב והשועל- משל, פרח לב הזהב-ספר. החלום שהיה לי כשהייתי ילדה – להיות חיילת וזה התגשם בהתרגשות גדולה. הספורט האהוב עליי – לקפץ בתוך שק, למשוך בחבל, ולרוץ תפו"א בתוך כף.
החברים שלי: לאה בן מלך, מרים לייבוביץ', יוסי קוטר, יצחק אילאס.
זמני הפנוי: מאוד אהבתי לקרוא ספרים, הכנתי ש.ב, עזרתי בעבודה בגינה והלכתי לטייל עם חברים וחברות. גידלתי בעלי חיים כמו עיזים, תרנגולות, כלב, חתול כבשים, תרנגולי הודו וברווזים. עד גיל 15 הייתי בנוער העובד. מאוד אהבתי את הפגישות המשפחתיות בסופי שבוע. חג השבועות היה חג אהוב עליי במיוחד, כי תמיד הכינו טנא גדול מלא בירק פירות וירקות והוא היה מקושט בפרחים. בילינו את החג עם המשפחה והחברים. התרגשתי במיוחד מחג זה ונהניתי ממנו מאוד.

מילון

פתיליה
פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות בישראל הוא מכונה "נפט" אף כי אינו נפט אלא דלק המתקבל מזיקוק נפט. את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול.

ציטוטים

”מילדות אני חיה ברמת ישי - אוהבת ותורמת מזמני לאחרים “

הקשר הרב דורי