מאגר סיפורי מורשת

שמי צחי, נולדתי בחיפה בבית חולים רמב"ם בשנת 1956. גדלתי בשכונת מחנה דוד בצריפים. היינו 4 אחים ו2 אחיות אני האח הקטן מבין כל האחים  במשפחה. לאחר לידתי עברנו כול המשפחה לשיכון. בשכונה בה גדלנו לא היו גני שעשועים וגם לא כבישים. היינו משחקים הרבה ברחוב במשחקים של פעם והייתה ילדות נפלאה על אף הקושי.

התחתנתי בתאריך  1/9/1982 

שלושה ימים אחרי החתונה גויסתי למילואים ונשלחתי ללבנון לגזרה המזרחית, שירתתי בחיל רפואה

בלבנון סופחתי לגדוד שריון. אני זוכר שכבר בכניסה לשטח עברתי חוויות קשות של אובדן חברים לוחמים מהגדוד! חלק מהעבודה שלי בשטח היה כשהייתי צריך לפנות אותם תחת אש. המראות היו קשים! את חלקם הצלחתי להציל ולפנות לבתי חולים ואת חלקם לצערי לא עלה בידי להצילם על אף המאמצים הרבים והתנאים הקשים תחת אש כבדה. המחשבה היחידה בראשי הייתה להציל כמה שיותר לוחמים .

לרגע לא חשבתי על חיי שלי שגם כן היו בסכנה. התמקמנו באיזור שנקרא גאבל ברוך, הר גבוה בגובה של 2,000 מטר מעל פני הים. היו שלגים איומים וסופות קור עזות שהקשו על התנאים שלנו כלוחמים. זאת הייתה חוויה קשה מתקופת המלחמה שאותה אינני שוכח !

הלווואי ולא יהיו עוד מלחמות כאלו בהן נצטרך לחוות אבידות  נוספות בנפש כעם.

הזוית האישית

צחי: נהנתי מאוד מהחוויה המרגשת. נהנתי לבלות זמן איכות עם נכדי ליאם, מהמפגשים עם המורה ושאר המשתתפים בפרוייקט. במיוחד נהנתי בביקור וביום העיון בבית התפוצות.