לפני הקמת המדינה החיים במרוקו התנהלו טוב
היחס ליהודים השתנה לרעה .
לפני הקמת המדינה החיים במרוקו התנהלו טוב. ליהודים היה חופש דת, הם התפרנסו בכבוד והרגישו בטוחים
מאוד. "יהדות מרוקו הייתה הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות של יהדות ארצות האסלאם. …בעת העתיקה
יהודים התגוררו בעיקר בערי החוף של צפון אפריקה המערבית ועסקו במיוחד במסחר."
"בתקופת מלחמת העולם השנייה רוב יהודי צפון אפריקה (אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו) היו תחת שלטון צרפתי.
היהודים במדינות תחת חסות צרפת קיוו בראשית המלחמה לקבל את הגנתה של צרפת, בעיקר קיוו כך היהודים
בני המעמד הבינוני-גבוה שהזדהו עם צרפת ואימצו את השפה והתרבות הצרפתיים לאורך שנות הפרוטקטורט.
אולם לאחר תבוסת צרפת ב-1940 וביסוס צרפת של וישי, המשטר הצרפתי החל לנקוט בצעדים אנטי-יהודיים. תוכנית "הפתרון הסופי" של גרמניה הנאצית שאפה לחסל גם את יהדות צפון אפריקה, והם נספרו תחת
הקטגוריה של יהודים ב"שטחים צרפתיים לא כבושים". מבצע לפיד בנובמבר 1942 ושחרור צפון אפריקה על ידי כוחות הברית מנעו מכוונות אלה להתממש." ( ויקיפדיה)
ביתו של הרמב"ם בפאס
לאחר הקמת המדינה החיים במרוקו החלו להיות קשים , היהודים הרגישו מפוחדים מאוד ולא היו בטוחים
במדינה. השכנים המוסלמים חשדו ביהודים והחלו להציק להם. היהודים החלו להרגיש לא בנוח וחששו לחייהם .
הסבים שלי החלו לארגן את העלייה לארץ ולארגן את כל המשפחה. העלייה לארץ התרחשה בלילה והאווירה
הייתה מאוד מתוחה. הם עלו באוניה בצפיפות גדולה, הדרך נמשכה כשבועיים והייתה ממש לא קלה העולים
חששו מהלא נודע אך התרגשו לעלות לארץ ולבנות פה את ביתם. הם הגיעו לנמל חיפה משם נלקחו למעברה . החיים במעברה היו לא קלים ולא היו תנאים כמו שהיו להם במרוקו. מהמעברה הם עברו לעיר בית שאן .
רק כעבור שש שנים עברה המשפחה ליישוב קרית מלאכי ביישוב זה השתקעו וחיים בו עד היום
אנו משתתפים בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר אלי כהן, בקריית מלאכי. ומקדישים את הסיפור על יהדות
מרוקו לזכרה של סבתא רחל , שכבר לא עמנו – יהי זכרה מבורך!
מילון
מעברה.ישוב ארעי לעולים חדשים לארץ ישראל בשנות החמישים.
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו הייתה הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות של יהדות ארצות האסלאם. בעת העתיקה יהודים התגוררו בעיקר בערי החוף של צפון אפריקה המערבית ועסקו במיוחד במסחר.
ציטוטים
”בארץ ישראל הרגשנו בטוחים .“