מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ליל סדר מיוחד

סבא וסבתא לפני הבריחה מבגדאד
עם משפחתי חודש לאחר שחרור הכותל המערבי
ביקור בבית סבא וסבתא

"מחר הולכים לסבתא" אמא הודיעה לי ואני ממש התרגשתי. כי ללכת לסבתא זה לשמוע את סיפורי הילדות שלה בבגדאד. סבתא גרה בשכונת התקווה בקומה שלישית. הבית שלה בעצם היה חדר גדול ששימש גם כסלון וגם כחדר שנה. ובלקון (מרפסת) קטן. כשנכנסנו לחדר על השולחן הייתה מונחת כוס גדולה מנחושת".

"מה זה?", שאלתי את סבתא והיא ענתה: "זה מכתש ועלי". המשכתי לשאול: "אבל למה את שמה בזה עשבים?"  והיא ענתה: "אלו תבלינים שאני טוחנת ושמה באוכל שאת כל כך אוהבת לאכול אצלי" אמרה סבתא. עכשיו אני טוחנת אותם לפסח. את חג הפסח חגגנו עם סבא וסבתא. בשבילנו הילדים זה היה חג מאוד מיוחד. לפני שהתחלנו סבא היה מוציא אותנו מחוץ לחדר. לנכד הגדול היה שם שק על כתפיו ואנחנו הקטנים עמדנו מאחוריו. אז היה דופק על הדלת וסבא שאל: "מי אתם?"  "אנחנו בני ישראל" ענינו וכך הוא המשיך ושאל שאלות כמו "מאין באתם?" באנו ממצרים ענינו, "לאן אתם הולכים?" לארץ ישראל – הייתה התשובה. סבא היה פורש את כפיו לצדדים ואומר בקול גדול: "הגעתם לארץ ישראל". הושיב אותנו סביב השולחן וכולנו פצחנו בשירה אדירה של שירי הסדר.

הזיכרון הזה כל כך מרגש אותי ומעלה בי געגועים לבית סבא וסבתא ואליהם. הם היו אנשים פשוטים, אבל מלאי חכמת חיים ואהבה לנו ולילדים. לכל נכד היתה סבתא דואגת לשקית מלאה פרות יבשים ודברים טובים לכן קראנו לה כולנו "סבתא שקית".

 

גלגולו של חפץ:

תמונה 1

 

הזוית האישית

שרה אוחיון: היום אני סבתא בעצמי, לששה נכדים קטנים ומקסימים ואני יודעת שיום אחד כך יראה ליל הסדר שלנו. גם אני אהיה "סבתא שקית" "סבתא אמא".

מילון

בלקון
מרפסת

ציטוטים

”" לאן אתם הולכים? לארץ ישראל"“

הקשר הרב דורי