מאגר סיפורי מורשת

אבי משה ביאליסטוק נולד בעיר הנובר שבגרמניה בשנת 1923 ולאחר מכן בגיל חצי שנה עבר לעיר ברמן שבגרמניה . לאבי הייתה אחות ושמה מרים שנולדה בשנת  1929.

 

אביו חיים בא מקרקוב ואמו פאני הגיעה מלודג' שבפולין .הוריו הגיעו לגרמניה בילדותם ואבי טוען כי הם היו פטריוטים גרמנים . ( אהבה ונאמנות שאדם חש כלפי המדינה בה הוא חי ) .

 

בברמן היו 350,000 תושבים גויים והיו רק 100 משפחות יהודיות . אבי למד בבית ספר עממי גרמני מכיוון שלא היה בית ספר יהודי בברמן .רק בימי ראשון הוא הלך ל"חדר" של חינוך יהודי שנוהל על ידי הרב המקומי של העיר , ד"ר אדלר .

 

בשנת 1933, עוד לא היה איום ממשי על היהודים, זאת הייתה התקופה שבה היטלר עלה לשלטון והוריו חשבו שההתעללות שהיהודים חוו היא רק זמנית והיא תעבור, לכן הוריו לא התאמצו להגר לארץ אחרת, למרות שחלק מהאחים של הוריו היגרו להולנד וישראל. אבי היה היהודי היחיד בכיתתו ובבית הספר. אבי שיחק בקבוצת הכדורגל של בית הספר. יום אחד בא אליו המורה ואמר לו שבתור יהודי הוא לא יכול להמשיך לשחק כדורגל. כאשר מורה נכנס לכיתה, התלמידים היו צריכים לקום, להרים את ידם ולומר "הייל היטלר". כאשר הוא הלך ברחוב, הוא היה שומע שחברים שרים לו שירים אנטישמיים. חלק מחבריו הגיעו לבית הספר במדים של היטלר יוגנד ( צעירי היטלר ), מספרם גדל מיום ליום. כל החנויות שהיו בבעלות יהודית, שמו הנאצים כתוביות ותמונות אנטישמיות.

 

החיים היו קשים לאבי בברמן, לכן בשנת 1936 עבר אבי לפרנקפורט שבגרמניה שם חי לבד אצל משפחה אורתודוקסית, ללא קשר דם, למד בבית ספר יהודי. אבי חי בתנאים מאוד קשים, כשהיה הולך ברחוב קיבל מכות מהגרמנים, היה מאוד בודד ללא הוריו ואחותו דבר שפגע בלימודיו . בבית שאבי גר נורה ונהרג הורסט ווסל, שהיה האיש שכתב את ההימנון הנאצי. בבית זה הייתה אזכרה של האס.אס בכל שנה לזכרו . פעם, פעמיים בשנה היה אבי מבקר את משפחתו בברמן והנסיעה מפרנקפורט לברמן ארכה 8 שעות ברכבת .

 

בשנת 1938 חזר אבי לברמן מכיוון שגם בפרנקפורט יצא חוק שאסור ליהודים ללמוד בבית ספר. בהגיעו לברמן, אבי גילה שאביו היגר להולנד .בשנה זאת האנטישמיות גברה , אבי נקרא למשטרה כדי להביא 3 שלטים צהובים ענקיים שעליהם כתוב  judische gescheft (חנות של יהודים) אותם היה צריך לתלות בשלושת חלונות הראווה של חנות הבגדים שאמו ניהלה.

 

ליל הבדולח היה בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938. ליל הבדולח : בגרמנית kristallnacht הוא הכינוי הגרמני הנאצי ללילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי ( גרמניה ואוסטריה ) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בפי הגרמנים בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזכוכיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים בגרמניה .

 

אבי היה בן 15 בליל הבדולח .המשטרה הגרמנית ( לא המשטרה הנאצית ) ניפצו את חלונות חנות הבגדים שהייתה ברשותם .אבי ומשפחתו גרו בדירה מעל החנות ושמעו הכל , הם ראו את ההתקהלות לפני הבית שלהם .בשעה 8 בבוקר הם ירדו מהבית אל החנות והבינו שכל החנות רוקנה על ידי הגרמנים. בשעה 11 אספו הנאצים את כל הגברים בליבוי של תזמורת העיר למשטרה, גם אבי נעצר למרות היותו בן 15 .

 

גרמנים רבים נהרגו בליל הבדולח, הגברים הובלו מהמשטרה לבית הקברות והם נאלצו לחפור קברים כדי לקבור את קורבנות הלילה .הנשים אולצו גם הן להגיע לבית הקברות , עמדו מסביב לגברים וראו את הקבורה. אבי שוחרר מהמשטרה עוד באותו יום בגלל גילו. אמו של אבי הבינה שילדיה נתונים בסכנה בברמן , היא החליטה להעביר אותם להולנד שם גרו קרובי משפחה, בגלל שמצב היהודים בהולנד היה טוב מאשר בגרמניה .

בשנת 1939 פאני אמו של אבי, מחליטה שהיא מעבירה את ילדיה להולנד. התכנית הייתה שפאני תוביל את ילדיה לגבול הולנד ואחת מהדודות של אבי ואחותו יאספו אותם משם. הסתבר שזה בכלל לא היה פשוט כמו שזה נשמע . אבי ואחותו נסעו ברכבת כל הלילה לגבול הולנד ושם חיכתה להם דודתם ואמרה להם "תלכו ישר דרך השדות עד שתגיעו לאיזה בית הולנדי, תעשו את עצמכם אילמים וחרשים כדי שהמשטרה תעזוב אתכם וחכו עד שאני יגיע לשם " .

 

לא היה להם פספורט משום שבתחילת המלחמה לקחו לכל היהודים את הפספורטים ולכן חששו  מהמשטרה ההולנדית שתחזיר אותם חזרה לגרמניה .אבי ואחותו הלכו כ-3 שעות עד שהגיעו לאותו בית שם חיקתה להם הדודה ולקחה אותם ל den haagהם נתפסו על ידי המשטרה שאחרי ויכוחים רבים נתנה אישור מיוחד ואבי נקרא להתייצב פעמיים ביום במשטרת הזרים .

 

מצבם בהולנד היה גרוע ביותר והם גוועו שם ברעב למרות שהייתה שם משפחה .בסוף 1939 קיבלה אמו של אבי אשור להגר לארה"ב .היא שלחה את כל הרהיטים לohio לקרובי משפחה .אמו של אבי הגיעה לגבול בלגיה , שם פגשה את אביו של אבי וחיכתה לרכבת שבו הביא אבי את אחותו. היה משחק כדורגל בין הולנד לבלגיה ורק באותו יום פתחו את הגבול בין הולנד לבלגיה. זה היה מפגשם האחרון מפני שאבי החליט לעלות לארץ עם עליית הנוער. הוריו מסרו לו שני מכתבי פרידה ושני מזוודות עם חפציו האישיים משום שהם חשבו להגר לארה"ב. הוריו של אבי ואחותו הגיעו ברכבת לגרמניה, שם נתפסו והובלו לאושוויץ ונהרגו .

 

אבי נשאר בהולנד בלי כסף ואוכל והוא החליט להצטרף לתנועת נוער ציונית של יהודים בהולנד. הוא היה מאוד פעיל בתנועת הנוער הציונית וביקש ממנהל התנועה לעזור לו לנסוע לפלשתינה. התנועה סידרה לו פספורט ואישורי בריאות ובמרץ 1940, שבועיים לפני שהנאצים נכנסו להולנד. אבי הגיע ברכבת למרסי, צרפת ושם עלה על האנייה האחרונה שהפליגה מאירופה לישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה . האנייה הגיעה ללבנון אך הוא ירד בחיפה. משם עבר לכפר הנוער בן שמן, לקחו ממנו את שתי מזוודותיו, מזכרת מהוריו .    

 

"ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה".

 

תשע"ו