מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ליל הבדולח ומלחמת השחרור

יובל ומנחם בשעת כתיבה
מנחם החבלן פועל מתחת לחומה
ראינו את החורבן באותו לילה שרפו את בית הכנסת הגדול בווירסבורג

ליל הבדולח ומלחמת השחרור
 
זה היה לילה מאוד מיוחד.
אני הייתי בן 10, הנאצים השתלטו על כל העולם וכשהם רצחו את השגריר הגרמני בצרפת,  החליטו בכל גרמניה  להרוס את כל החנויות ונכנסו לבתים של היהודים ושברו את כל החפצים. לכל בית נכנס איש עם אקדח ואיש עם פטישים. גם לביתי נכנסו נאצים. הם שברו את כל הרהיטים. אני מאוד פחדתי. רצתי לחדר שינה והתחבאתי מתחת למיטה. כשהם עזבו את הבית, ראינו את החורבן ובאותו לילה שרפו את בית הכנסת הגדול בווירסבורג, שרפו את כל ספרי התורה שהיו בתוך ההיכל. האחיות שלי עבדו בבית ספר למורים יהודים וברחו אלינו. אחותי הגדולה ברטה נעלמה לשלושה ימים וחזרה עם בגדים קרועים, כנראה שנאנסה.
 
אחי התחתן וגר בהולנד עם אשתו ובנו. כבר לפני כן, גרתי במשפחה אומנת כדי ללמוד בבית ספר יהודי דת עד סוף כיתה ה'. ההורים שלי גרו בעיר אחרת, בברה. הנאצים פרצו לתוך הבית, הורי קפצו מקומה שניה. אחותי הגדולה, שעבדה בסמינר למורים, ארגנה לי, לאחותי ולהורי דרכון. אחרי שבועיים, כשקיבלנו את הדרכון נסענו  לשוויצריה, ולפני שנסענו לשוויצריה, מורה נתנה לנו קופסה של קרם נביה לתת לאחותה בשוויצריה, הקופסה הייתה אצלי במכנסים ואותי לא בדקו משום שהייתי ילד בן 10. בדקו אם אין לנו זהב, הפשיטו את הגברים, והפשיטו את הנשים., כדי לבדוק אם אין להם תכשיטים, חוץ מטבעת נישואים. אחרי שיצאנו מהבדיקה, לא מצאנו את אחותה של האישה ואחותי רצתה למרוח קרם, והרגישה משהו קשה. גילינו שבתוך הקופסה היו יהלומים ותכשיטים בזמן שהיינו בשוויצריה. 
 
היינו עשרה ימים בשוויצריה, ומשם עברנו לאיטליה לעיר גנואה, ומשם עלינו לאנייה אדריאטיקה והגענו לחיפה. ירדנו מהאוניה והיינו אצל אחות אבי בנווה שאנן שבועיים. משם עברנו לרמת השרון, ושם השכרנו דירה משום שאחותי האחרת, לאה גרה שם, אצל משפחה דתית, ועבדה בפרדס. היה לנו חדר גדול, ואמי חלקה את החדר בווילונות כדי שלכל אחד יהיה "חדר" משלו.
 
בגרמניה, גמרתי כיתה ה', אך בארץ, הורידו אותי לכיתה ג' מכיוון שלא ידעתי עברית. כשגדלתי ברעננה, למדתי בבית ספר מגד וקפצתי מכיתה ו' לכיתה ח' ובחופש למדתי את כל החומר של כיתה ז'.
 
מלחמת השחרור – מלחמת העצמאות
כשהתגייסתי, התנדבתי למחלקת חבלה, אם חבלן עושה טעות אחת, יש פיצוץ. עשינו פעולות של פיצוצי בתים והנחת שדות מוקשים. במלחמת השחרור, שבה השתתפתי, באחד הקרבות, היה קרב על לטרון, שבו נפלו חמישים וארבע חיילים. היה מצור בירושלים.  אריק שרון היה מפקד מחלקה. הוא נפצע קשה כשהייתה פקודת נסיגה, סחבו אותו עד העמדה של פלוגה א', ושם לא היו אמצעים רפואיים לטיפולו ולכן, סחבנו אותו ארבע חיילים, וכל פעם התחלפנו. היה חם מאוד. אחר כך באו מכוניות ולקחו אותנו לקיבוץ חולדה.
 
לערבים היו שתי חטיבות, ואנחנו היינו פלוגה, אך החליטו שאנחנו צריכים להילחם על לטרון כידי להקל על המצור בירושלים. בן גוריון החליט שצריך לשחרר ולהוריד את הלחץ מירושלים. באנו בשש בבוקר, והערבים  נתנו לנו להיכנס לתוך העמק. שם הפגיזו אותנו וירו עלינו פגזים מתותחים. בצהריים, מפקד הפלוגה החליט שצריך לסגת ומי שנשאר בחיים , ילך לקיבוץ חולדה. אחרי קרב לטרון, ליד באר שבע, היה שדה מוקשים, ואני הייתי סמ"ל מחלקה. באמצע הלילה המחלקה חיכתה לי מחוץ לשדה המוקשים, ואני נכנסתי לשדה המוקשים עם דקר, שמגלה מוקשים.  חייל אחד בטעות נכנס לשדה המוקשים, עלה על מוקש ונפצע ברגלו. אני הרמתי אותו על הגב ויצאתי איתו מתוך שדה המוקשים. אחרי שהוצאתי אותו, לקחו אותו למרפאה וטיפלו בו. המספר האישי שלי היה 1547.   
 
אחרי שהשתחררתי,  התחתנתי עם אשתי, ציפורה, ונולדו לנו שלושה ילדים, וחמישה נכדים. אני מקווה שאזכה גם לנינים…. 
 
העשרה
ליל הבדלוח
"ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה".
 
מלחמת השחרור – מלחמת העצמאות
"מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) – השם המקובל (במדינת ישראל), שניתן לעימות הצבאי שהתנהל בין היישוב היהודי בארץ ישראל, ולאחר מכן מדינת ישראל, לבין ערביי ארץ ישראל וחלק ממדינות ערב שניסו למנוע בכוח את יישומה של החלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות, ואת הקמת מדינה יהודית" 
 
תשע"ו

מילון

חבלן
תפקיד בצבא שהוא לנטרל מוקשים

ליל הבדולח
ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה.

מלחמת השחרור - מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) – השם המקובל (במדינת ישראל), שניתן לעימות הצבאי שהתנהל בין היישוב היהודי בארץ ישראל, ולאחר מכן מדינת ישראל, לבין ערביי ארץ ישראל וחלק ממדינות ערב שניסו למנוע בכוח את יישומה של החלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות, ואת הקמת מדינה יהודית

ציטוטים

”גם לביתי נכנסו נאצים“

”ראינו את החורבן ובאותו לילה שרפו את בית הכנסת הגדול בווירסבורג“

הקשר הרב דורי