מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לזכור ולעולם לא לשכוח

יהודה בעת שרותו בחיל הים
יהודה בצעירותו כחייל בצבא.
סיפור של שורד השואה יהודה רייך

יהודה רייך (רייכרד) הוא ניצול שואה בן 83 המתגורר באילת.

הוריו, ארתור ורוזנה היו רוקחים. המשפחה, שכללה את ההורים, יהודה ואחיו אהרון, והסבתא לינקה, התגוררה בעיר ניטרה, עיר מחוז בסלובקיה.

כאשר הגרמנים כבשו את העיר הם אספו את כל היהודים והעבירו אותם למחנות. יהודה ומשפחתו התחבאו אצל איכרים, עד שבעצם יהודי אחד שיצא מהמחבוא נתפס ועונה ואז הלשין עליהם לגרמנים. הגרמנים תפסו אותם והעבירו אותם ממחנה למחנה.

בסלובקיה הם היו בהתחלה במחנה  "serd". מסרד הגרמנים העבירו את אותם בקרון של בהמות, כמו בעלי חיים, לברגן בלזן. שם גם הופרד האב מהמשפחה. זאת הייתה טראומה ליהודה שלקחו ממנו את אביו. בתוך הקרון היה פח מים ודלי לצרכים, ויהודה מספר שהוא לא זוכר מה היה לאכול מרוב שלאנשים היה קשה וקר.

תמונה 1
יהודה עומד ליד הקרון, המוצב כמוזיאון לזכר השואה.

יהודה חשב שהם עומדים להגיע לאושוויץ אבל הם הגיעו למחנה הנקרא ברגן בלזן. כשהם הגיעו הם שמעו מלא צעקות והיה מתח גדול. הם התגוררו בצריפים שבהם גרו נשים. יהודה ומשפחתו חיפשו את אביו במשך כל הזמן אך נעלמו עקבותיו. מאז לא נודע מה איתו.

הגרמנים התעללו ביהודים בברגן בלזן. העירו אותם מוקדם בבוקר לצאת למסדר בקור אימים. היהודים התערבו ביניהם מי לא ישרוד ראשון.

אחד מהקשיים הגדולים שהיו ליהודה זה הגופות והמחלות הקשות שהיו שם. הייתה מחלה נוראית במחנה הנקראת טיפוס ואנשים לא אכלו והיו רזים מאוד.

כשהגרמנים גילו את המחלה הם שרפו את המחנה כי זו הייתה מחלה מדבקת שלא הייתה לה תרופה בזמנו. לפני שהגרמנים שרפו הכול הם שחררו את היהודים. בתום המלחמה הם הגיעו למחנה עקורים, שהיה שייך לצבא הבריטי. מחנה העקורים, היה מאוד נקי ומסודר עם מזון ומים. היהודים ויהודה ומשפחתו נשארו שם כדי לקבל כוח ולשרוד. במחנה היו אנשים מכל המדינות. הייתה שמועה שאביו של יהודה חזר. אבל, התגלה שזה לא היה אביו אלא הבעל של אחות של אמו של יהודה.

יהודה נחשב כילד יתום, ובשנת 1947, הוא והרבה ילדים יתומים אחרים הועברו למוסד מפואר לילדים יהודים.

בפברואר 1949 יהודה טס לבד לפריז, ואחיו אהרון טס לאנגליה. מפריז העבירו את יהודה ומשפחתו לקריית חיים והמשפחה התפזרה. בשנת 1949, הוא נשלח ללמוד בירושלים.

בשנת 1956 יהודה התגייס לקורס טייס ונהנה משירותו בצבא ואחרי זה נהנה מחייו.

בהיותו בן 30, הכיר את אשתו שהתגוררה בקיבוץ ליד חיפה, הם התחתנו והקימו משפחה. ולבסוף הגיעו לאילת.

תמונה 2
יהודה בגיל מבוגר

יהודה רייך תיעד את כל חוויותיו מהשואה והפך אותם להרצאות בגיל מבוגר יותר ושיתף את סיפוריו עם  אנשים רבים.

הזוית האישית

תהל ושילת: שנינו מאוד נהנינו לשמוע את סיפורו הגדול והקשה שסיפר לנו יהודה רייך. הוא העשיר לנו את הידע על כל מה שהתחולל במהלך תקופת השואה. התרגשנו מאוד לשמוע את סיפורו לפני שהגענו אל יהודה הבענו חוששות ממה שאנחנו הולכות לשמוע וכיצד ישפיע עלינו. הסיפור שלו נגע בנו אישית ומעכשיו חובתנו וחובתו של כל אחד מהיהודים להקשיב לסיפורים כמו של יהודה ושל ניצולי שואה אחרים ולהעביר את הסיפורים האלה מדור לדור כי ניצולי השואה לא ישארו לעוד הרבה זמן על האדמה הזו ואנו נצטרך לספר את ההיסטוריה הזאת לדורות הבאים ולזכור תמיד את מה שניצולי השואה עברו. אנחנו מקוות שהסיפור הזה יגע גם בכם ויעניין אתכם.ידענו שאת מה שחש יהודה על בשרו לעולם לא נוכל להבין אלא לזכור ולשמר אותו. בסוף כל הסיפור ששמענו יצאנו עם ערך רגשי נוסף ולקחנו מיהודה המון דברים ללמידה לחיים.

מילון

ברגן בלזן
מחנה השמדה בין הגרועים ביותר שקיימים.

ציטוטים

”כשיהודה סיפר לנו את הסיפור הוא אמר "אני לשם לא חוזר" הכוונה שהשואה הייתה חוויה מאד לא נעימה עבורו.“

הקשר הרב דורי