מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לונדון – קייפטאון – ירושלים

תמונה זו צולמה בבת מצווה שלי.
תמונה זו שהייתי קטנה עם סבתי.

בסגנון יפה אנגלי, עם שטיחים מקיר לקיר והרבה וילונות כבדים. היו לי שלוש אחיות, אחת יותר גדולה ושתיים יותר קטנות, אבא שלי היה רב הקהילה וגם אמא שלי הייתה מאוד מעורבת בבית הכנסת ובקהילה. דיברנו אנגלית אבל כאשר ההורים שלי לא רצו שנבין הם דיברו ביידיש, על אף שאני מבינה קצת יידיש. אני זוכרת שבחורף, בגלל ששבת נכנסה מאד מוקדם, כבר לפני ארבע, הייתי צריכה לצאת מבית הספר מוקדם ולפספס את השיעורים האחרונים. לעומת זאת בקיץ השבת נכנסה בעשר בלילה אז היינו אוכלים את סעודת שבת לפני התפילה, מקדשים ועושים המוציא, וכאשר חזרנו מהתפילה היינו אוכלים את הקינוח. אמא שלי ידעה לבשל ולאפות מצוין ואני זוכרת את החלות שלה ועוגות ועוגיות, ואת האוכל המסורתי גפילטע פיש, וכל מיני בשרים ומאכלים אחרים.

גדלתי והתחתנתי באנגליה וכמה שבועות אחרי החתונה נסענו לקייפטאון בדרום אפריקה לשלוש שנים של שליחות, שם נולדה הבכורה שלנו, אורה. ידענו כל הזמן שנעלה ארצה. כשאורה היתה בת שנתיים, עלינו למרכז קליטה בגילה בירושלים. הייתי בת עשרים וחמש.
הרקע ההיסטורי שבו גדלתי הוא רקע של דור שני אחרי השואה ואני עדיין זוכרת, כשהייתי קטנה היו לנו בארונות הרבה סדינים, מצעים, ציפות וכלים שההורים שלי שמרו ושאלתי אותם למה הם שומרים והם אמרו לי: "אם יקרה משהו". ואני לא הבנתי למה הם מתכוונים. הם הכניסו לי את התחושה שבבית הכי טוב, בחוץ רע, אין חוגים. אני לא ידעתי לרכוב על אופניים ולשחות וגם לא היו לי חוגים. רק בית הספר והבית הם מקומות בטוחים.
שני ההורים שלי נולדו בוורשה בפולין ובעצם היו בני דודים ראשונים. כאשר אמא שלי הייתה תינוקת עברה המשפחה שלה לגור בבלגיה ושם, כשהייתה בת שש עשרה, פרצה מלחמת העולם השנייה והיא הסתתרה במחבואים ארבע שנים. אבל ברוך השם היא וכל המשפחה שלה ניצלו. אבא שלי גדל כחסיד סוחוצ'ו, במשפחה מיוחסת, למד בישיבה ובגיל שש עשרה נכנס לו "ג'וק בראש" והתעקש לקבל חינוך חילוני, דבר שלא היה מקובל באותם ימים. בסופו של דבר נסע לדודים באנגליה בשנת 1938, וכמה חודשים אחרי זה פרצה המלחמה והוא היה היחיד מכל המשפחה הענקית שלו ששרד את המלחמה. אחרי המלחמה אמא שלי הגיעה ללונדון והתחתנה עם אבא.
לצערי לא הלכתי לביה"ס יהודי לכן לא היו לי הרבה חברים מבית הספר. למדתי באנגלית. מאוד אהבנו לשחק חמש אבנים. היה לי קשה בגלל שלא היו עוד שומרי מצוות למרות שהיה כיף לצאת מוקדם בחורף כל יום שישי. דוגמה לקושי: כל פעם שהעלו הצגה נתנו לי תפקיד טוב ואמרתי מראש שאני לא יכולה להתאמן בשבת, ובסוף תמיד היו חזרות בשבת אז כל פעם איבדתי את התפקיד שלי כי לא יכולתי לבוא לחזרות. היה סניף קטן של בני עקיבא בבית הכנסת שלנו, אבל לא ממש יצאתי לפעולות או פעילות כי הסניף היה נורא קטן אז הם לא ארגנו כלום. מייק (מיכאל), שזה הסבא שלך, היה מגיע ל"sunday school" (לימודים ביום ראשון שנועדו לילדים היהודים שלא הלכו לבית ספר יהודי וביום הזה השלימו את החינוך היהודי שלהם) כדי ללמד את הילדים וגם אני למדתי שם (שנינו ילדים של רבנים ויש לנו ידע יהודי רחב). אחר כך התברר לי שהוא התחיל לעבוד שם אחרי שהוא ראה אותי באיזה שהוא מקום ושאל איך הוא יכול לפגוש אותי. התחלנו להיות חברים ולצאת, ואני הלכתי ללימודים באוניברסיטת לידס, שם אבא של מייק היה אחד המורים שלי. נוצר מצב שהייתי מתארחת בשבתות אצל המורה שלי או יותר נכון אצל הבן שלו.
החלטנו שאחרי שנתחתן נעלה לארץ. הייתה לנו חתונה מאוד יפה ומרגשת, בעיקר משום שהיינו דור ההמשך לדור השואה ועם ישראל התרחב וגדל והתחזק. קיבלנו המון כלי בית ומגשים, בחלקם אני משתמשת עד היום. תכננו לצאת לשליחות סודית לרוסיה (שם היה מסך הברזל, לא הרשו לקיים אורח חיים דתי או ציוני כלל, מי שנתפס עם חומרים "דתיים" נשלח למאסר ולעונש חמור). היו לנו דרכונים זרים ותיכננו לבקר שם ברוסיה יהודים ולחזק אותם, אבל לצערנו הרב ההורים שלנו התנגדו, אז החלטנו לצאת לשליחות אחרת. טסנו לדרום אפריקה לשלוש שנים ושם מייק היה חזן והדריך את הנוער והסטודנטים. ואני ילדתי את אמא שלך.
אני מנהלת את "תעסוקטיף", עמותה שנולדה מיד אחרי הגירוש מגוש קטיף, בתקווה לשקם את משפחות הגוש באמצעות עזרה במציאת מקור פרנסה חדש. לשמחתי העמותה הצליחה לעזור לאלפי מגורשים והיום אנו עסוקים בהעצמה של אוכלוסיות חלשות בארץ, לדוגמה: פרויקט חדש של סטודנטיות אתיופיות לאחיות. אני מאוד מאוד  אוהבת את העבודה ומרגישה בה תחושת שליחות. העבודה אינטנסיבית מאוד ולכן אין לי מספיק זמן לבילויים עם נכדיי.
התחביבים שלי הם לקרוא, לשבת ע"י הים, לאכול אוכל בריא וטבעוני ואורגני, ליהנות מהמשפחה ולצאת עם משפחתי. בעבר עבדתי בהכוונת עולים חדשים לתעסוקה ובעבר הרחוק עבדתי בתכנית שנקראת "תור ועלה"  המזמינה תיירים לבוא לתור את הארץ ומסבירה להם על אפשריות לעלייה."
תשע"ו

מילון

תקוע
תקוע היא ישוב בצפון מדבר יהודה המשתייכת למועצה אזורית גוש עציון. בתקוע חיים יחדיו דתיים וחילוניים, עולים וותיקים.

ציטוטים

”יגעת ומצאת תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין“

הקשר הרב דורי