מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בחיפה בתאריך 4.4.49 להורים ניצולי שואה וגרתי בוואדי ג'מל שנקרא היום עין הים בכניסה לחיפה, בדירה קטנה ששוכנו בה שלוש משפחות. בגיל ארבע עברתי לקריית אליעזר בחיפה לשיכון משטרה. בשיכון היו שני בניינים וגרו שם משפחות של שוטרים. הדיירים היו מכל העדות כולם עולים חדשים בראשית דרכה של המדינה.

הייתה בארץ תקופת צנע. האוכל היה מאוד בסיסי ומצרכי היסוד כמו סוכר, קמח ובשר וכו' חולקו בהקצבה דרך תלושים. למדתי בבית ספר דרור בחיפה.

אילו היו שנים נהדרות של שכנות נפלאה. בימים אילו כשמנסים לעורר את השד העדתי, אני נזכרת שוב ושוב בשנות ילדותי המוקדמות בשכונה שכללה משפחות מכל התפוצות, מרוקאים והונגרים, פולנים ועירקים וכו' וכו'. כולם למדו מכולם לבשל מאכלי עדות והייתה אווירה של כבוד הדדי ואחווה מופלאה.

בכיתה ה' עברתי לגור בתל אביב וסיימתי את בית הספר היסודי "מגן" בשכונת מעוז אביב.

כשהייתי בכיתה ו' נלכד אלוף אייכמן הנאצי. הביאו אותו לישראל והוא נשפט ונתלה לאחר משפט מתוקשר מאד. רק בתקופה הזו גיליתי שהורי הם ניצולי שואה. אבי ישב שעות ליד הרדיו והקשיב לעדויות במשפט. הורי  לא דיברו מעולם ולא רצו לדבר על השואה. ההדחקה שלהם היתה קשה מאד. הם השתדלו להיות ישראלים כמו כולם. רק אחרי משפט אייכמן התחילו הניצולים לדבר ולספר על מה שהם עברו בשואה. אבל הורי עדיין המשיכו לא לדבר. השתיקה הזו  שלהם היתה יותר קשה מהסיפורים שלא שמעתי מהם.

עברתי ממעוז אביב בתל אביב לגור בבני ברק בשיכון צה"ל ושם היכרתי את מי שעתיד להיות בעלי שמואל כץ המכונה שמוליק. הכרנו בגיל 15.5 ואנחנו עד היום ביחד.

למדתי תיכון בבית ספר למינהל ברמת גן "אבוקה". אח"כ הייתי מזכירה בבית הספר ומורה בבית הספר בו למדתי. לצערי לא שירתתי בצבא. בשנתון שלי שנת 1967 היו עודף בנות וקיבלתי כמו הרבה בנות אחרות בשנתון פטור מצה"ל.

התחתנתי בגיל 20 עם שמוליק כאמור. שמוליק היה בחיל אוויר ושירת בצבא קבע 5 שנים. לאחר השחרור שלו מהצבא עברנו לגור בכרמיאל בשנת 1974. נולדו לנו שלושה בנים אלון, גלעד ויואב. אני עבדתי בכרמיאל כמורה לכתבנות משנת 1975 בבית ספר "הורוביץ". היום אני פנסיונרית, סבתא לשבעה נכדים: רועי, זואי, אורי, דביר, רעי, ינאי, דורון, עילית ובארי.

כשאלון בני הבכור היה בכיתה ח' הוא הכיר חבר חדש שקוראים לו שחר גולן (סויסה) שלמד איתו בכיתה וגר בכפר הילדים בכרמיאל. כפר של ילדים שנלקחו מרשות הוריהם ושוכנו בכפר הילדים שם גדלו. שחר אימץ אותנו ואנחנו אימצנו אותו אלינו.

שני הנכדים הבכורים רועי וזואי הם ילדיו של שחר שלנו.

הזוית האישית

אורי: היה לנו מאוד כיף ביחד ולמדתי על סבתא המון דברים.

רחל כץ: רמת הגולן עבורי – רמת הגולן בשבילי היא ארץ ישראל הקדומה.