מאגר סיפורי מורשת

אני זמירה חזום (69) גרה ברמת גן, נולדתי בתאריך 1.6.1944. עליתי לארץ בשנת 1951 מעירק עם הורי וששת אחי ואחיותיי. לאחר מכן  הועברנו למעברות, שם נתנו לנו אוהלים במעברת רמת השר

"בשנות כהונתו של צבי נחום בנימיני שהיה יושב ראש הוועד של רמת השרון בין  השנים  1928 ל- 1949 הוקמה מעברת רמת השרון בחלקה המזרחי של המושבה והוחל ביישוב תושביה בשכונת קבע, שכונת מורשה. "

הלכנו לבית הספר שהכתות היו ממוקמות בתוך צריפים. אותה שנה היה חורף מאוד קשה ירדו הרבה גש?מים והיו שיטפונות וסערות. כל האוהלים הוצפו מים. מהסוכנות היהודית החליטו להעביר את הילדים לקיבוץ עד שיעבור החורף הקשה.

זכור לי שהי?ו משאיות ושכנעו את הורי לקחת את אחי היותר בוגר ממני ואותי, אני לא רציתי לעזוב את הורי פחדתי מאוד ובכיתי הרבה, אז אחי אמר:"אני אשמור עליך יותר מאמא ואבא". העלו את כל הילדים באוטובוסים ואז הופרדנו מההורים היה מאוד קשה, אמי התרגשה מאוד אבל מהסוכנות הבטיחו לידע אותם לאן אנחנו מגיעים ולאיזה קיבוץ ייקחו אותנו עד סוף החורף הקשה.

בינתיים הורי עברו מהאוהלים לצריפונים מסודרים. לקראת הקיץ הורי באו לקחת אותנו. המדריך שכנע את הורי שישאירו אותנו בקיבוץ. אחי הסכים להישאר ואני לא הסכמתי כי רציתי לחזור למשפחתי. אחי נשאר בקיבוץ עד שהתגייס. עד היום אני מאוד קשורה עם האח שגדול ממני ב-4 שנים ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השני.

בשנת 1953 הוריי עברו לתל-אביב, רשמו אותנו לבתי ספר בעיר. אני למדתי בבית ספר יסודי אליהו(לולו) ושם היו לי המון חברות שהיו מתארחות אצלי בבית כי היו לנו בית קרקע והיה לנו בית פתוח עם הרבה ילדים,תמיד באו לבקר אותנו הדודים והדודות כי הסבתא הייתה אצלנו בבית.

כשסיימתי בית ספר יסודי הלכתי ללמוד בבית ספר אורט בתל אביב ברחוב קאלישר, עדיין נשארו כל החברות מבית הספר היסודי,וכשהתחתנו הקשר לאט לאט התנתק כי כל אחת הייתה עסוקה במשפחה וגם חלק עברו לגור במקום אחר.אני ובעלי היינו קרובי משפחה והכרנו מגיל ילדות. כשהתחתנתי אתו הייתי בת 20, גרנו בחולון ושם נולדו לי שני ילדים(רונן וענת),לאחר 6 שנים עברנו לרמת-גן.הורי ואחי כבר גרו ברמת גן ורציתי לעבור לידם. ברמת גן נולדו לי עוד 2 ילדים(אמיר ושלומי), את חיי השקעתי בעיקר בגידול ובחינוך הילדים,רציתי מאוד שילמדו טוב ויגיעו להישיגים בחייהם שיהיו אנשים טובים,עם ערכים לחברה,שיקימו משפחות,יהיו נאמנים למדינה וייתנו נחת להורים.

אכן התגשם חלומי, וכעת שהילדים גדולים אני דואגת להשקיע בעצמי. כיום אני סבתא ל-6 נכדים.

הסיפור נכתב במסגרת השתתפותי בתכנית הקשר הרב דורי, אני זמירה אזרחית ותיקה והתלמיד עומר החונך שלי

בבית הספר בן גוריון ברמת גן, 2014