מאגר סיפורי מורשת

ילדות קשה בעוני, אך עם משפחה אוהבת

סבא רדו נולד בשנת 1946 בכפר דורנשטי שבצפון רומניה. כשרדו היה בין שבועיים אביו נפטר מדלקת ריאות ואמו נשארה אלמנה עם שבעה ילדים. באותה תקופה התחיל רעב בגלל מחסור בגשמים והם הגיעו למצב שאין להם מה לאכול. האחות הבכירה שלו נסעה ברכבת ששמה היה "רכבת הרעב" ובה היו אנשים שהיו הולכים לעבוד בתמורה לאוכל. לאחר נסיעה של 800 קילומטרים היא הגיעה למקום ועבדה שם שבועיים מהבוקר עד הערב בתמורה לשק חיטה של עשרים קילו. לאחר השבועיים היא חזרה הביתה עם שק החיטה, ובזכות שק זה הם שרדו, עד שהרעב התחיל לעבור. כשהמצב התחיל להשתפר נפתח בכפר גן ילדים ושם הילדים היו לומדים ואוכלים.

בגיל שבע כבר התחיל סבא לרעות את הפרה של המשפחה. יום אחד הוא רעה את הפרה ומצא כוורת צרעות. הוא היה סקרן, אז עלה בדעתו להכניס את היד לכוורת כדי לראות אם יש שם דבש. הוא הכניס את ידו ואז המון צרעות עקצו אותו והוא התעלף. אמו התחילה לדאוג, כי בדרך כלל הוא חוזר בשקיעה והפעם לא חזר. אמו יצאה לחפש אותו בשדה ומצאה אותו מעולף. היא שפכה עליו קצת מים והוא התעורר. אמו שאלה מה קרה והוא אמר לה שהוא רצה לאכול קצת דבש. למחרת אמו הלכה וקנתה לו דבש כדי לשמח אותו, למרות שבקושי היה לה כסף. בגיל אחד עשרה קיבל סבי את זוג הנעליים הראשון שלו, בזכות החתונה של אחותו.

תעסוקה

בגיל שש עשרה הלך סבי ללמוד איך להיות מוכר ולהצליח בעסק. תוך כדי הלימודים עבד בעבודת כפיים. בגיל 18 גמר את הלימודים וקיבל מהמדינה אישור להחזקה ותפעול חנות ספרים – ברומניה באותם ימים כל החנויות היו שייכות למדינה. כך התחיל להתפרנס לבד. סבא שלי מאוד אהב פרחים. לאחר שהוא קרא על גידול פרחים החליט להחליף מקצוע ולבנות חממה בחצר. הייתה לו הצלחה גדולה והוא היה צריך להרחיב את החממה. זה היה המקצוע שלו עד עלייתו לארץ.

נישואין ומשפחה

בגיל 21 הכיר את מריה ושנתיים לאחר מכן הם התחתנו. בשנת 1970, כשסבי היה בן 24, נולד להם בנם הבכור. לאחר מכן נולד בנם האמצעי והאחרונה היא אימא שלי.

חלום ועלייה

בגיל 51 סבא שלי לא הרגיש טוב אז הוא הגיע לטיפול נמרץ ושם התברר שיש לו חסימת כבד וכליות. לילה אחד בבית חולים הוא חלם שבשביל שהמחלה תעבור הוא צריך לעלות לארץ – וכך עשה. שבעה חודשים אחרי שחלם את החלום, עלה לארץ עם כל משפחתו. הם גרו בשכונת גילה בירושלים. מיד לאחר עלייתם לארץ הם התחילו ללמוד באולפן: סבא, סבתא ואימא למדו באותה כיתה. הם התחילו להתרגל לארץ ולהרגיש חלק מהקהילה. לאחר עלייתו לארץ סבי עבד בגן הוורדים שליד משכן הכנסת. שני הבנים של סבי פתחו פאב בשם "TAVERN" והייתה לו הצלחה רבה, אך נאלצו לסגור אותו כשהתחילה האינתיפאדה השנייה.

כיום סבי כיום בן שבעים וארבע, פנסיונר וגר בדיור מוגן יחד עם סבתא שלי, בשכונת קריית יובל.

הזוית האישית

רדו: תודה לדוד על ההזדמנות לספר את הסיפור שלי.

דוד: תודה לסבא. היה מעניין ומרגש.