מאגר סיפורי מורשת

 

נולדתי בתאריך 15.04.48 בעיר וורוצלב בפולין, להורים יוצאי שואה שעברו את מחנות הריכוז הנאצים וגם את הצבא הרוסי. בסוף מלחמת העולם השנייה נפגשו הוריי בפולין והתחתנו. אבי עבד בתור חייט ואמי הייתה עקרת בית. שנה אחרי החתונה נולדתי, בבית חולים נוצרי בוורוצלב, בערב חג הפסח. אמי הייתה היהודייה היחידה שטופלה בבית החולים. למזלה היה רופא יהודי, שלימים הכרתי אותו כשגר ברמלה, שטיפל בה. בבית החולים שבו אמי ילדה אותי היה אוכל לא כשר ואמי לא יכלה לאכול אז אבי הביא לה מרק עוף, כופתאות ובשרים לפסח. לאחר ההחלמה שוחררה מבית החולים לביתה והוריי התחילו לתכנן את עלייתם לארץ ישראל.

 

בינתיים גדלתי בפולין, החורף היה קשה וירד שלג ולהוריי הייתה מזחלת שלג. היו עוטפים אותי במעיל פרווה וכובע פרווה ומניחים אותי במזחלת ומחליקים על השלג. זה היה הספורט בחורף. בקיץ היו מטיילים אתי בעיר. העיר היא גדולה ויפה, אחרי המלחמה הייתה בתהליכי בנייה מחדש.

 

עלינו לארץ בשנת 1950 באנייה ששטה לארץ ישראל עם עולים חדשים. הגענו לארץ שהיתה בבנייה. הוריי לא היו בעלי ממון, גרנו בלוד, אבי היה מנקה כבישים ולאחר מספר שנים הוא התחיל לעבוד בתעשייה האווירית, אבי היה מרוצה מאוד מעבודתו. אני ביקרתי בגן הילדים.

 

גרנו בבית ערבי, השירותים היו בחצר. לאחר סיום תקופת הגן התחלתי ללמוד בבית ספר רמז בצפון לוד, ושם למדתי עד כיתה ד' בהנהלת מנהל בית הספר ישראלי ז"ל, לאחר מכן עברנו דירה לבית ערבי ליד בית העירייה, במבנה הישן ברחוב חנה סנש, אז למדתי בבית ספר ממלכתי א' שגבל בבית הקברות המוסלמי, שם לימד אותי המורה מרדכי כייס והמנהל היה שרבשטיין ישעיהו. בתקופת הגן ובית הספר החברות שלי היו מבית הספר, שהיה מרוחק מהבית. לעומת זאת במסגרת בית ספר ממלכתי א' היו לי מספר חברות שהיינו בקשר טוב והיינו מבקרות אחת אצל השנייה.

 

התחביב שלי היה ללכת לספרייה העירונית ולקרוא הרבה ספרים, לשחק בחוץ בקלאס או בחמש אבנים. שם למדתי עד כיתה ח'. לאחר מכן למדתי בבית ספר לפקידות ובערב למדתי בתיכון רמלה לוד ברמלה. לאחר לימודי הפקידות התחלתי לעבוד כפקידה אצל עו"ד פילוסוף יצחק ויחד אתו ביקרתי בבתי משפט וערכתי את הפרוטוקולים בקצרנות, אחרי שנתיים שעבדתי אצלו, אבא שלי, שמעון, שעבד בתעשייה האווירית הזמין אותי לראיון עבודה במקום ולאחר הראיון התקבלתי לעבוד בתעשייה האווירית.

 

בשנת 1966 הכרתי בחור נחמד שלימים נהיה לבעלי, הבחור היה בוב ברוך, ששירת בצבא והיה סמל ראשון. לאחר שנת הכירות הציע לי להתחתן. התחתנו בבית החייל בתל אביב בתאריך 7.9.67, אחרי מלחמת ששת הימים.

 

שבוע אחרי החתונה בעלי ברוך הלך לקורס קצינים שנמשך שמונה חודשים. בתאריך 9.10.68 נולדה בתי מאירה, שהיום היא מנהלת בי"ס ויתקין בראשון לציון. בתאריך 9.8.70 נולדה בתי רחל, היום סגנית מנהל משרד הפנים באילת. בתאריך 12.10.77 נולד בני ירון, שהיום הוא אומן ברזל. בתאריך 17.3 נולד בני אביחי, שמתגורר היום במדריד שבספרד ועובד בהיי-טק. בתאריך 23.11.78 נולד בני אור-אל, שהוא מעצב גרפי ומלמד בבית ספר שלמד בו. בתאריך 23.11.97 נפטר בעלי ברוך, כיום הנני אלמנה.

 

תעשייה האווירית: "התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל". ויקיפדיה

 

תשע"ו