מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב, בשנת 1932 להורי צבי ואהובה לבל שניהם ילידי ירושלים.

בילדותי גרנו בשכונת מונטיפיורי שאבי צבי היה ממקימיה, לאחר מכן היא סופחה לתל אביב והפכה למקום תעשייתי.

"שכונת מונטיפיורי היא שכונה בתל אביב המשתרעת בין מרכז עזריאלי בצפון ובין רחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח עד לרחוב המסגר ולדרך בגין במערב. השכונה הוקמה בשטחו של פרדס מונטיפיורי שהיה הפרדס הראשון בארץ ישראל שניטע וטופל בידי יהודים". ויקיפדיה

יום אחד בשכונה אז טרם קמה מדינת ישראל, הייתי עדיין קטנה, רק בבית ספר יסודי, אחת המחתרות הניחה מוקש על הכביש הראשי, ליד ביתנו ומשוריין בריטי עלה באש, את צעקות הבריטים אני זוכרת עוד היום, כתגובה הם עברו מבית לבית, הוציעו את הגברים והרביצו להם מכות רצח, למזלנו פעלנו בחוכמה הסתגרנו בבית וכיבינו את האור, סגרנו את התריסים וחיכינו עד יעבור זעם ולמזלנו הבריטים עזבו את המקום.

הילדות עברה, סיימתי צבא ואז הכרתי את גד ברלוביץ שהיה אהבת חיי, הכרתי אותו במסיבה בתל אביב, הוא הגיע מגרמניה בשנת 1940 בעליית ילדים דרך איטליה שעדיין לא השתתפה במלחמה. משפחתו שהייתה שם נספתה בשואה ובארץ הוא חי עם דודו ודודתו בגדרה. דודו ודודתו התייחסו אליו כבן לכל דבר.

נישאתי לו בשנת 1963 ועברנו ביחד לרמת אפעל לבית שעכשיו גר בו בני ניר ומשפחתו. גד עבד בחברת I.B.M למחשבים. אחרי מותו שהיה לפני שנה וחצי סיפרו חבריו לעבודה שגד מעולם לא רב עם אף אחד וזה חימם את ליבי.

בשנת 1966 נולד בני הבכור שרון מקס, על שם סבו מצד אביו שנה בלבד אחריו נולד ניר אהרון על שם סבי אהרון יהודה, אב אמי, ילדי השני והאחרון אותם גידלתי. ברמת אפעל הרבתי להתנדב.

האירוע החשוב הבא בחיי היה לידת רועי נכדי הבכור הוא נולד לניר, אחריו נולדו עדי ושיר התאומות לשרון, אחר כך נועם לניר, הילה לשרון, ליהי לניר, נוי לשרון ואחרון איתי לניר. בסך הכל שמונה נכדים שאת כולם אני אוהבת, ארבעה לשרון וארבעה לניר.

הזוית האישית

הילה ניר ברלוביץ:  אני אוהבת לבלות עם סבתא וללכת למסעדות.

כלים טכנולוגיים – פדלט כתתי של כל משתתפי תכנית הקשר הרב דורי בהובלת המורה יעל ברווורמן