כמעט עלינו ארצה
נולדתי בשנת 1956 בעיר בברויסק ולמדתי בבית ספר "22".
בשנת 74, נסעתי למינסק לאוניברסיטה ובשנת 78 חזרתי לבברויסק ועבדתי כרואת חשבון.
בשנת 82 התחתנתי עם בעלי האהוב. יחד עברנו לרוסיה שם נכנסתי להריון. אבל חזרתי לבברויסק כדי ללדת. ילדתי ילדה בשם יוליה.
בשנת 84 אנחנו חזרנו למינסק, למקום חדש שבו שרת בעלי. ושם עבדתי כרואה חשבון ראשית.
ובשנת 89 ילדתי למדה בכיתה ד'4 בשמחה רבה. אחרי שנה (שנת 90 ) נולד לי בן בשם לושה.
בשנת 2005 הבת שלי התחתנה ובשנת 2006 ילדה את אלכסנדרה. בשנת 2012 היא נפרדה ובאותו שנה פרשתי לפנסיה ובשנת 2013 היא התחתנה עם מישהו אחר. ובשנת 2014 נולד לה בן בשם גלב.
פרידה
בשנת 2015 יוליה בתי, ומשפחתה, עברו לגור בישראל. אני בעלי ובני נשארנו בבלרוסיה עם כל קרובי המשפחה. סבתא מצד האבא עוזרת להם, כי היא גרה שם כבר המון שנים והיא יודעת עברית יותר טוב מהם.
כל חורף מתי שקר, אני באה ל-3 חודשים לישראל, כדי לבקר אותם ולחגוג את יום ההולדת שלי ושל נכדתי. בזמן הזה, אני גרה עם נכדתי בחדר, כי יש לה שתי מיטות בחדר.
בעלי לא בא איתי כי הוא עדיין עובד ולא יכול לבוא. אנחנו לא רוצים לעבור לישראל כי ממש חם פה ואנחנו רגילים לקור.
הזוית האישית
טטיאנה: אני נהנית להגיע לארץ ולבלות עם הנכדה במפגשים בבית הספר.
מילון
מינסקהיא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות. אני גרה שם עד היום.
בברויסק
היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס. העיר שוכנת ליד נהר הברזינה, כ-110 ק"מ דרומית-מערבית לעיר מוהילב. אוכלוסיית העיר מונה כ-219,000 תושבים.