מאגר סיפורי מורשת

הבאזאר

שמי אלכסנדר גרברניק. כשהייתי בערך בן 7 – 8 אבא שלי היה לוקח אותי לשוק (קראו לו "באזאר") היה מעניין לראות איך הוא יודע להתמקח יפה! לאחר שהוא שמע את ההצעה של המוכר, היה מיד אומר לא: "נותן לך חצי ממה שאתה רוצה". ומיד היה הולך ממנו. בדרך כלל המוכרים היו רצים אחריו ובדרך היו מורידים את המחיר הרבה יותר מחצי. כנראה אבא ידע עם מי הוא מתעסק.

פעם אחת, אני זוכר, שאבא הציע למוכר את המחיר יותר גבוה מהצעתו הראשונה והמוכר באופן ספונטני לא הסכים! אבא כבר הלך והמוכר הבין את הטעות והתחיל לרוץ אחרינו ולהוריד את המכיר אין סוף.

מימין: הוריי, משמאל: אני בילדותי

המכה

פעם אחת היינו צריכים לקנות בשר, היו באטליז כמה גוים ואחד מהם אמר לאבא שלי "ז'יד". הפנים של אבא התחילו להיות לבנים מכעס! הוא מיד תפס איזה משקל מהמאזניים ונתן מכה חזקה בראש של אותו איש. מיד אבא תפס אותי וברחנו משם, אחרת בטוח לא הייתי מספר לכם עכשיו את הסיפור הזה.

השכן

עוד נקודה אחת אספר לכם. היה לנו שכן יהודי מצד שני של הרחוב. אבא שלי והשכן הזה תמיד היו מדברים ביידיש בקול רם משני צידי הרחוב. היו עושים זאת דווקא כדי להורות לגויים שהם גאים ביהדות שלהם ובכלל לא מתביישים.

בילדותי עם אבא ועם אופניי

כזה היה אבא שלי, ישראל בן אליעזר, ז"ל. כל החיים הוא חלם על ארץ ישראל. לצערי הרב לא יצא לו לבצע את החלום. אבא היה איש מאוד חולה. הוא נפטר בגיל יומיים, פחות מגיל-81 ,שנתיים לפני עליית משפחתי יחד עם אשתו, אימא שלי, זינאידה בת יבסיי ז"ל.

אלכס עם אופניו בילדותו

הזוית האישית

עידן ונעמה: היה מרתק לשמוע על ילדותו של סבא ואת סיפוריו המיוחדים על סבא רבא.