מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כל יום בשלוש אחרי הצהריים…

סבתא אסתר ממון והנכד יניב זהבי
סבתא בילדותה בשדרות רוטשילד
סיפור חייה של אסתר ממון, צברית שנולדה בישראל.

שמי יניב זהבי,נכדה של אסתר ממון. וזהו סיפור החיים שלה:
ילדותה
אסתר נולדה בישראל בשנת 1947 להורים משה ורחל כבת בכורה. אחיה הם: מרדכי,עזרא,שפרה ואברהם. בילדותה גרה בבית פרטי בשכונת מכבי החדשה בתל אביב, בביתה היו 2 חדרים (ל6 נפשות!) עם גג וחצר, אך למרות הגודל הבית היה נוח מאוד. מדי יום, לאחר הלימודים הייתה אסתר אוכלת צהריים, מכינה שיעורים ויוצאת לשחק בשכונה,עם כל החברים ועם אחייה בתופסת ,מחבואים ,ג'ולות, גוגואים, חבל, קלאס, עמידת ידיים ועוד…אך כיום, לצערנו, אין ילדים שמשחקים ברחוב במשחקים אלו ,והם הולכים ונעלמים מהמרחב הציבורי.
 
כשהייתה קטנה, אביה, משה, אהב לטייל בשדרות רוטשילד בתל אביב.לפניכם תמונה שלה כשהייתה בת חצי שנה בשדרות רוטשילד. בתמונה היא בתוך עגלת תינוק מהודרת שכיום אי אפשר להשיגה,העגלה עשויה מעור ועץ ובפנים יש ריפוד.
 
ברחוב שלה היו בית כנסת, מרפאה ומכולת. אמא שלה תמיד קראה לה מהחלון וביקשה ממנה לקנות משהו, פעם חלב, פעם ביצים… אך תמיד אסתר 
קנתה לאמה מצרכים.
 
אסתר מספרת על חפץ מיוחד, יקר לליבה, שאותו היא שומרת בבית: עגילי זהב שקיבלה כשהייתה קטנה. עשו לה חורים באוזניים וענדו לה את העגילים. עד היום היא שומרת אותם.
בזמן ילדותה היו המון שירים מפורסמים
 כמו: שירי ביאליק (כגון קן לציפור),שירי נעמי שמר (כגון הכול בגלל מסמר),שירי מרים ילן שטקליס (כגון אצו רצו גמדים) ,שירי חיים חפר,שירי לאה גולדברג, שירי רחל המשוררת, משה וילנסקי ועוד…
אסתר הייתה בצופים, היא מספרת שזו הייתה תקופה מדהימה,הם היו נאספים     באמצע השבוע ובמוצאי שבת ועשו פעילויות כמו: משחקים מלמדים, קשירות חבלים,משחקי ספורט, מצעד לפידים בחג החנוכה,מסיבת תחפושות קומזיצים: ערכנו קומזיצים עם תפוחי אדמה ומסביב למדורה היינו שרים שירי ארץ ישראל,המדריך היה מספר צ'יזבאטים וסיפורי מתח.אך הם לא היו יוצאים לטיולים מכיוון 
שלא היה מספיק כסף.
אני,יניב גם בצופים ואני יכול לספר שדבר לא השתנה, הכול אותו דבר והשהייה בצופים מהנה, בדיוק כמו בילדותה של סבתי.
 
תקופת בית הספר
בתקופת ילדותה היו ילקוטי עור שהיו כבדים ממש וקלמרים מעץ, ואפילו השולחנות והכיסאות בבית הספר היו מיוחדים מעץ עם מדף להניח את ילקוטים.                                                                                     אסתר מספרת שהייתה בוועדת קישוט, היא דאגה שהכיתה תהיה מקושטת יפה.

הם היו מקבלים את המחברות, הספרים, העפרונות, והצבעים מבית הספר. ילדי הכיתה שלה והיא אהבו מאוד את המורות שלהם (ולפעמים ליצני הכיתה היו עושים שטויוית).
בימי שישי ילדי הכיתה היו מחליפים ספרים בספרייה הכיתתית, ולצערנו, לא כמו היום שרק חלק קטן מהילדים קוראים ספרים.
 
בכל יום שבת משפחת סעד (שם משפחתה של אסתר לפני הנישואים)  הלכו לבקר בני משפחה, לפעמים את סבתא ולפעמים את הדודים ותמיד נהנו מהמפגש המשפחתי.
בגרותה וחיי האהבה                                                                                       
את סבי,אברהם היא הכירה בגיל 16, כשהלכה למסיבה עם חברתה על גג השכן של אברהם.  היא ראתה את אברהם, זו הייתה "אהבה ממבט ראשון". הם דיברו ורקדו ביחד, הם גם יצאו לעוד מסיבות  עד שהוא התגייס לצבא. אסתר לא ראתה אותו במשך שנתיים. אך יום אחד הם נפגשו ברחוב,דיברו ולאחר מכן המשיכו לצאת כזוג במשך 3 וחצי שנים עד החתונה.
חתונתם הייתה באולמי הדר בגבעתיים, הייתה להקה יוונית והמון חבר'ה צעירים שלהם מהצבא (חברים של אברהם), העבודה והמשפחות, היה שמח מאוד. אסתר מספרת שמאוד התרגשה בחופה, את החופה החזיקו מהקצוות עם 
מקלות בד ומתחתיו נערך טקס יפה ומרגש. 

אסתר כאמא
אסתר מספרת גם שילדה את שלושת ילדיה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה  היא התרגשה מאוד.

כאמא יש לה אחריות גדולה, והיא נתנה ועוד נותנת טיפול מסור והרגשה טובה, היא לקחה את ילדיה להצגות, סרטים, שעות סיפור ולגינה. היא גם הצטרפה לטיולים השנתיים. אסתר סיפרה שבאחד הטיולים ערכו חגיגות בר מצווה לילדים וזה נעשה במצדה, בנה, שי קרא טקסט לפני כל הכיתות וההורים המלווים, וזה ריגש אותה מאוד.

 
 אסתר כסבתא
כסבתא היא נותנת טיפול מסור, והיא תמיד מגיבה בשמחה על כל הזדמנות שיש לה לפגוש ולטפל בנכדיה. היא לוקחת אותנו לבילויים וגם לנכדים וגם לסבתא כיף מאוד והיא מאושרת עד השמיים.כיום לאסתר יש שלושה ילדים ושישה נכדים, באירועים המשפחתיים כולם צוחקים ביחד ונהנים לפגוש אחד את השני, כולנו משפחה מגובשת.
משפחת ממון

משפחת ממון

מילון

צ'יזבאט
מעשיה מפחידה

ציטוטים

”עם אימהות באה אחריות, אך גם שמחה ונחת“

הקשר הרב דורי