מאגר סיפורי מורשת

עבדתי בשנת 1944 במפעל מתכת פרידמן בירושלים.יום אחד פנה אלי בעל המפעל מר פרידמן

עם עוד 4 בחורים, מצוידים באקדחים והודיעו לי שאני חייב להיכנס למחתרת לאחד מהארגונים

עלי לבחור: אצ"ל לח"י או ההגנה.

קבלתי אולטימטום: במידה ואני לא אצטרף לאחד מהארגונים אז אני אהיה מפוטר מהעבודה !

מחוסר ברירה הסכמתי להיכנס לאצ"ל היות ורוב העובדים במפעל היו חברי אותו הארגון.

המצב בארץ היה על הפנים מבחינה כלכלית והתחייבתי להיכנס לאותו הארגון.

הודיעו לי באותו היום להיות בירושלים בבית ספר "תחכמוני"  לקבל פרטים.

כאשר הגעתי לבית הספר מצאתי שולחן עליו הונח תנ"ך והיה חלון קטן אחרי השולחן פתוח מהחלון

קיבלתי הוראה לשים יד אחת על התנ"ך ולחזור על השבועה. בשבועה הודעתי כי אני מסכים להיכנס

לארגון ולמלא את כל החובות שיוטלו עלי אפילו אם אצטרך לסכן את חיי.

אחרי מספר ימים קיבלתי הודעה להגיע למקום שקבעו לי ושם היה עלי להדביק מודעות לקירות.

כעבור שבועיים הוציאו אותי לאימוני נשק. לאחר סיום הקורס הודיעו לי שאני יוצא לפעולה צבאית.

יום אחד קבעו לי איפה להתייצב ואיפה לקבל את הנתונים. קיבלתי ארגז קטן ובתוכו כל מיני מכשירים

עם חומרי נפץ ושעונים. הודיעו לי בשעה 02:00 להיות מוכן לפעולה

ואז קיבלתי מהקודקוד נתונים באיזה מקום בבניין בבולשת הבריטית אנחנו נפגשים

ואיפה אני חייב לשים את הקופסאות האלה. 

אחרי סיום של הפעולה הזאת הודיעו לנו מיד לצאת ואז הבניין עלה באש והבניין נחרב.

בזמן הנסיגה ירו עלינו חייל המשמר הבריטי ובו נפצעתי ביד וברגל.

כאשר הייתי פצוע משפחה דתית אספה אותי והכניסה אותי הביתה ומיד אחרי זה היה חיפוש של הבריטים, למזלי לא מצאו אותי באותו הבניין. הבריטים המשיכו בחיפוש.ביום למחרת הביאו אותי לבית חולים לטיפולים. אחרי זה היה חיפוש גדול מצד  המשטרה הבריטית והביאו אותי איזה משפחה לחולון עד שנרפאתי  ואחרי זה נתנו לי עוד מקום מחבוא אצל משפחה בשכונת התקווה.. מלחמת השחרור פרצה מספר חודשים לאחר מכן, אך עקב פציעתי  כבר לא יכולתי לקחת חלק בפעולות

תיעוד סיפורי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "עליות", ברמת גן

תודתי למורה עדי דורון חננאל ולתלמיד החונך שלי קורן כזום