מאגר סיפורי מורשת

סבתי, מירה זיו (שמעוני) נולדה בשנת 1937 בבאר טוביה. וכך היא מספרת:

חיינו בבית 7 ילדים ו-2 מבוגרים, בבית בן 50 מ"ר. הורי עלו מרוסיה בתקופת העלייה שנייה. התפרנסנו בעיקר מחקלאות: רפת, לול,  גידול ירקות. בחורף כשהיה קר הכניסו את האפרוחים למטבח. בתוך הבית לקחו קופסת פח, מתחת היו שמים פתיליה לחימום וככה היינו מתחממים בלילה – אני וכל שבעת האחים ישבנו סביב כיפת החימום והתחממנו כמו האפרוחים. השירותים היו בחצר, המקלחת הייתה בבית והיו מחממים את המים עם נפט. כשהיינו מגיעים לארוחת הערב היו אוכלים מה שיש באותה עונה במשק. שתינו חלב ושוקו מחלב שחלבנו מהפרות בחצר. שוקולד היינו אוכלים רק פעם בשבוע ביום שישי.

כל אנשי המושבים יצאו לקלוט את העליה ממרוקו שבאו אחרי רדיפותיהם של היהודים במרוקו. הסוכנות היהודית החליטה לעלות את יהודי מרוקו לישראל והם מאוד רצו לעלות כי הם רצו להגיע לארץ הקודש. חיפשו מתנדבים בתנועת המושבים מבני המושבים באר טוביה, כפר ויתקין וכפר יהושע כדי שיעזרו לעולים להשתלב בארץ. המתנדבים, שביניהם הייתי, נסעו למרוקו להכין את העלייה לארץ. הקבוצה שהגיעה ממרוקו הייתה מכפר בוגמזי שחי במערות ומגדל בעלי חיים, כבשים, חמורים, תרנגולות ושטחי אדמה קטנים מאוד לגידול ירקות ביתיים. בית הספר שהיה להם בכפר היה מיועד רק לבנים. בית הספר מוקם בחוץ והמורה שהיה גם רבי לימד את הבנים בצל שמתחת לעץ. הבנות נשארו עם האימהות בבית ועזרו בטיפול בילדים.

תושבי הכפר שעלו ארצה נפרדו מהמקום ועברו לישראל בעזרת המתנדבים. כל בעלי החיים נשארו לתושבי הכפר המוסלמים וכאן בישראל בנו צריפים כדי לקבל את העולים. הצריפים נבנו במקום שנקרא חרובית.כדי ללמד את העולים חקלאות מודרנית הגברים הלכו לשתול יער ושתלו את יער חרובים. אחרי חצי שנה הקימו מושבים בחבל לכיש ובנו בהם בתים קטנים מאוד, נתנו להם אדמה ובעלי חיים והם התחילו לעבוד בחקלאות.

אנחנו בני המושבים ליווינו אותם בישובים החדשים. היום, כל הישובים בחבל לכיש פורחים עם חקלאות נפלאה ומודרנית, יער חרובית הוא אחד היערות היפים ביותר בארץ (בקרבת קריית גת)וכל זה בזכות העליה הבוגמזית ממרוקו.

כשסבתא שלי עבדה בחרובית וגרה שם גם נחום (סבא שלי שנפטר כבר) עבד וגר בחרובית. שם הם הכירו ונהיו חברים. סבתא שלי הגיע לחרובית בגיל 16 וסיימה לעבוד שם בגיל 18 כשהתגייסה לצבא.

הזוית האישית

עידו: נהניתי מאוד להיות עם סבתא ולראיין אותה.