מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כיצד נקלטה סבתא ריקה בארץ

סבתא ריקה והנכד גלעד
סבתא מקבלת תעודה מיעל גרמן
גלגוליה של סבתא העולה החדשה מטורקיה

הגעתי לארץ בגיל 5 בחודש פברואר 1949 מטורקיה מאיזמיר.
שטנו באונייה גדולה ששמה ג'ומכוריית (חופש). השייט היה מאוד קשה, היה דחוס מאוד על האונייה.
כשהגענו לחיפה , הגענו למקום שנקרא סאן – לוקס (חיפה). ירדנו בסאן – לוקס ושם חיכו לנו אוהלים
ופיזרו את כולם לאוהלים, הצפיפות הייתה רבה. כילדה אני זוכרת שעמדתי בתור כדי לקבל חתיכת מרגרינה, ריבה או חלבה בתור ילדה ראיתי את זה כחוויה.
זיכרונותיי מיפו העתיקה
לאחר שלושה ימים עברנו לגור אצל דודי, אח של אמי ואז אחרי חודש עברנו ליפו. גרנו ביפו כשנה יחד עם
הערבים. כשגרנו ביפו אבי קיבל עבודה במקשה של אבטיחים, כיוון שהיא הייתה מאוד רחוקה מהבית ותחבורה
לא הייתה זמינה, אז הוא היה בא לעתים רחוקות הביתה. לפעמים בסוף שבוע היינו מגיעים אליו וישנים
במקשת האבטיחים בסוכה שלו ששם התגורר. כילדים, עבורנו זאת הייתה חוויה מהנה.
 
יש לי זיכרונות מיפו העתיקה. זיכרונות מאותם ימים, בתקופה שהערבים המשיכו להפציץ בתים של יהודים.
זיכרונות של קרובות ויריות. לאחר שנה כיוון שהבתים  ביפו, היו בסכנת קריסה. העבירו אותנו למעברה.
מי שסבל באותה תקופה היו ההורים, הם עבדו  מאוד קשה כדי לקבל פרנסה. אנחנו היינו 3 ילדים במשפחה
אני ושני אחיי הגדולים ממני. 
 
תמונה משפחתית אני ושני אחי
תמונה 1 
ילדותי במעברה
במעברה, קבלנו שני צריפים. היה לנו שטח אדמה גדול שבו אמי גידלה ירקות ועצי פרי ובנוסף גידלנו
עופות ברווזים ויונים. עבודתו של אבי, כשעברנו למעברה אבי התחיל לעבוד בבניין. כשפרצה מלחמת סיני
הוא נפצע בתאונה ולא חזר לעבודתו בבניין. הוא קיבל עבודה חדשה במפעל הממתקים של חברת "עלית".
הוא עבד כמנהל מחלקת הטופי. אני זוכרת את תלושי המזון בזמן הצנע. אנשים עמדו בתור כדי לקבל ביצה
לכל נפש וחתיכת בשר ולנו היה את זה בבית.
 
יש לי זיכרונות מהשיטפונות במעברה כשהגיע החורף החלו לרדת גשמים חזקים ונוצרו שיטפונות רבים.
המים היו נכנסים לתוך הצריפים. בלילות היינו קמים להוציא את המים בדליים.  גם הדרך לביה"ס הייתה
בעייתית. כשהיינו צריכים ללכת לביה"ס הכבישים היו מוצפים והיו מרכיבים אותנו על תלת-אופן והיו מעבירים
אותנו ממקום למקום. הדרך לביה"ס הייתה רחוקה כ-2 ק"מ. ההורים היו נותנים לנו כסף לכרטיס לאוטובוס, אנחנו כילדים העדפנו ללכת ברגל כדי לבזבז את הכסף על ממתקים.
 
לאחר כשנה הגיעו סבי וסבתי מטורקיה ונתנו להם את אחד משני הצריפים שלנו, ואנחנו הוספנו עוד צריף
קטן משלנו. באותה תקופה השתמשו כולם לבישול בפרימוס  ופתיליות. מכיוון שסבי במקצועו היה נפח היו
באים אליו אנשים כדי לתקן את הפרימוסים. סבי שירת בתקופת הטורקים בישראל. סבי אהב לעשן נרגילה
ובערבים היה אוסף אותנו והיה מרתק אותנו בסיפורים מתקופת שירותו בצבא הטורקי בארץ ישראל.
 
תמונה 2
 
ההיכרות עם בעלי
בגיל 14 עזבנו את המעברה ועברנו לגור קרוב למעברה. בגיל 16 הכרתי את אליעזר (סבא של גלעד).
הוא גר באותה תקופה בהרצליה ואני בת"א (סלאמה). כיוון שהמרחק היה גדול החלטנו אחרי שנה להתחתן
(בגיל 17עברתי לגור בהרצליה). לאחר כשנה נולד הבן הבכור. (לאחר מכן נולדו לי עוד בן ובת הבת זאת
אמא של גלעד).
 
עבודתי כסייעת בגן ילדים
לאחר 12 שנות נישואים יצאתי לעבוד כסייעת בגן עירוני בהרצליה. מאוד אהבתי את העבודה עם ילדים כל
יום הייתה לי חוויה ללכת לעבודה. קבלת תעודה  הצטיינות מראש עיריית הרצליה, יעל גרמן. עבדתי 30 שנה
וקיבלתי שתי תעודות הצטיינות אחת על פרויקט , פרויקט היה על שיתוף ילדים מגנים אחרים עם בעיות קשב
והתנהגות. ותעודה שנייה לעובדת מצטיינת. לאחר שפרשתי התנדבתי 3 שנים עד שבעלי חלה מאוד ולא יכולתי להמשיך. לצערי בעלי נפטר. בעלי, סבא של גלעד היה איש וסבא אוהב וטוב לב!
היום , יש לי 6 נכדים וכיום אני מקדישה את זמני לנכדים, למשפחה. וממש הצטרפה עוד נכדה חדשה.
 
משוב של גלעד:
אני מאוד נהניתי להשתתף בתכנית יחד עם סבתי. היה כייף בהכנת המצגת יחד עם סבתי. מאוד
התעניינתי בסיפורים שסבתא סיפרה לי. אני נהנה מאוד לעבוד עם סבתי ותודה לסבתא על שיתוף
הפעולה הכיפי!
משוב של סבתא ריקה:
אני מאוד נהניתי לעבוד עם גלעד, כיף לי להיות במחיצתו ונהניתי מכל רגע שעבדתי איתו, ותודה על
העבודה היפה שהוא עשה.
משנינו: תודה לכל המנחות על שיתוף הפעולה ועל התכנית הנפלאה!
לאיילת היקרה, תודה מקרב לב על עזרתך ב"מצבי מצוקה".   
 
תועד בשנת 2009  

מילון

פרימוס
רימוס (שם גנרי) הוא כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. כירת קרוסין ניידת הפועלת באמצעות לחץ נרשמה כפטנט על ידי השבדי פראנס וילהלם לינדקוויסט. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19, אם כי לא ידוע בוודאות האם הוא הממציא או שרכש את התוכניות מאחרים. לינדקוויסט יצר את המותג "פרימוס" (מלטינית: "ראשון") שכבש את השווקים, הפך לשמו הגנרי של המוצר וזכה לחיקויים רבים.

ציטוטים

”ההורים נתנו לנו כסף לכרטיס לאוטובוס, ואנחנו העדפנו ללכת ברגל ולבזבז את הכסף על ממתקים“

הקשר הרב דורי