מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1948 בהיותי נער בן 15, בארץ מולדתי תימן שמעתי על מלחמת השחרור בא"י, וקראתי בעיתון "הצופה" איך הכריז ראש הממשלה בן גוריון על הקמת המדינה.

 

משנת 1949 כל יהדות תימן התחילה לנהור במסעם לעלייה לארץ האבות ישראל. אבי ז"ל התחיל להתארגן לעלייה לארץ ישראל ולדאוג מבחינה כספית להוצאות. הסבא שהיה קשור אל בנו חיים מבחינה כלכלית נאלץ ללכת בעקבותיו של בנו חיים, אבי החליט שנצא למסע לארץ ישראל. זה היה ביום חמישי בשעה ארבע לפנות בוקר, העמסנו על הגמלים והחמורים את כל מצרכינו לדרך והגענו אל העיר מנזלה. שם לנו בדרך ולמחרת יום שישי הגענו לעיר איב שם עשינו קבלת שבת.

                       

בנסיעתנו במשאיות היו הנהגים של בעלי הרכב כל יום סוחטים את נוסעיהם בתשלומים נוספים תמורת שהם יסעו לאט ולא יגרמו צער לנוסעים. בנסיעה פרועה בדרכים עקלקות ובשבילים שאינם ראויים לנסיעה, כי לא היה כביש ודרך אספלט וכל מספר של קילומטרים שוב עוצרים את נוסעיהם ופונים אליהם בתשלום נוסף בטענה שיש בורות וואדיות וזה גורם נזק לרכבם. לא הייתה ברירה, אלא לרצותם בתשלום יתר מחוץ לכל תשלום שסוכם עליו מראש.

 

החנייה, בכל מקום שהיינו חונים או עוברים מחסום היה עלינו לשלם כופר וכשהיו רואים כל דבר שמצא חן בעיניהם כמו: תכשיטים וביחוד תכשיטי נשים, היו תולשים אותם מהאנשים כולל זהב שהיו מוצאים בכיסיהם.

 

הגענו למחנה עולים חשאד, ליד העיר עדן, בלילה. הממונים על המחנה קיבלו אותנו יפה: הגישו לנו שתייה ובגדים להחלפה והוליכו אותנו למקלחות חמות. לאחר מכן, כיוונו אותנו לאוהלים וערכו לנו רישומים ושאלו כל אחד את גילו והיו אנשים שלא ידעו את גילם.

 

המחנה היה מקום מרגוע לעולים לאחר מסעותיהם בדרכים שלרוב הלכו רגלי עם חמורים וגמליהם שנשאו את כליהם וציודם. לעיתים המסע ערך גם שלושה חודשים. הבשורה לעלייה ולהטסת העולים במחנה חשאד לא"י כחודשיים לאחר שנרשמנו בתור לעלייה לארץ, קראו למשפחתי לנסוע לשדה תעופה הסמוך לעיר הבירה עדן.

 

לאחר טיסה של 8 שעות נחתנו בשדה תעופה בן גוריון.במחנות העולים בארץמשם הסיעו אותנו למחנה עולים פרדסיה. זה היה בחודש אלול שנת 1949 שהינו במחנה הנ"ל כשנה לאחר מכן העבירו אותנו למחנה עולים עין שמר. שם שהינו חודשיים ולאחר מכן העבירו אותנו למעברת יבניאל, בגליל התחתון.כן גם שם שהינו כשלושה חודשים.התחנה האחרונה הייתה במושב עזריאל. מיבניאל  עברתי לעזריאל, בה היו אז רק אוהלים ופחונים זה היה בשנת 1951.

 

לא היה לחברים במושב מקור פרנסה והם נאלצו לחפש עבודה במושב כפר-הס בחקלאות. בינתיים הסוכנות היהודית התחילה לתכנן את המושב ופתחה מפעל מבלוקים שהבלוקים האלו היו מיועדים לבניית בתיהם של חברי המושב. 

 

עיתון הצופה: "יומון דתי-לאומי ישראלי. אם התכוונתם ליומון העברי מיסודם של יצחק אשר אלישיב ואליעזר אליהו פרידמן שהופיע בוורשה מ-1903 ועד 1905, ראו הצופה (ורשה). Hatzofe-logo01.jpg

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון".

 

תכנית הקשר הרב דורי, 2003

מורה מובילה אילת שחק