מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כילד הגעתי לארץ זבת חלב ודבש

סלפי עם הנכד שלי
תרגיל צבאי בסיני
נער הייתי וגם בגרתי

נולדתי במרוקו בעיר פז ואבי שהיה פעיל עלייה, החליט שנעלה לארץ בשנת 1947. בשנה זו באמצע הלילה, יצאנו לדרך, עברנו תלאות רבות והגענו לארץ על ידי אונייה. אחי הגדול היה באצ"ל והוא בא לאסוף אותנו עם משאית קטנה והביא אותנו לירושלים, לשכונת קטמון הישנה. כאשר אבי ראה שאין בית כנסת במקום, הוא אמר לאחי שלא נוכל נגור כאן ואחי לקח את אבי למוסררה. אבי ראה שיש שם בית כנסת ועברנו לגור שם. ילדותי עברה עלי בשכונה זו ובה גרתי עד שבנעורי עברתי להתחנך בקיבוץ נען. לאחר שסיימתי את התיכון, התגייסתי לצבא ושירתי בצנחנים. במהלך שירותי הצבאי עברתי את כל מלחמות ישראל: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת שלום הגליל ואת שתי המלחמות (מלחמת לבנון הראשונה והשנייה).

תמונה 1
צניחה לפני קבלת סיכת כנפי הצניחה

בשנת 1966, הכרתי את דליה אשתי ונולדו לנו 3 ילדים ששמותיהם: יעקב (קובי), בתיה ואסף.

תמונה 2

הקשר הישראלי: התמונה צולמה ליד שער שכם. במבנה מאחורי הייתה עמדה של הלגיון הירדני. במלחמת ששת הימים, כאשר הייתי בחטיבת הצנחנים, השתתפתי בקרב בבית ספר לשוטרים בגבעת התחמושת. שער שכם מחבר אותי לישראליות, לאיחוד ירושלים ולילדות שלי במוסררה ולמעשה סוגר מעגל בסיפור חיי.

תמונה 3

הזוית האישית

היה ממש מהנה ומלמד עבור שנינו ומקווים שימשיכו את הפעילות הזו גם בשנים הבאות.

מילון

"שוקלה" בכורדית
פירוש המילה "עזוב אותו" ומילה זו נאמרת אצלנו בבית מפי סבתי שהיא ממוצא כורדי.

ציטוטים

”כאשר אבי ראה שאין בית כנסת במקום, הוא אמר לאחי שלא נוכל נגור כאן“

הקשר הרב דורי