מאגר סיפורי מורשת

שמי שני לבנת אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפורו של סבי נתן לבנת. שם המשפחה המקורי של סבא היה נתן וייס, הוא נולד ברומניה, בשנת 1935, בעיר ארד, הוא עלה לארץ בשנת 1952 כשהיה בן 17.

"ארד בירת מחוז ארד שבשוליה המערביים של חבל טרנסילבניה, באזור ההיסטורי הקרוי קרישאנה (קרשווידק) או פרטיום. העיר שוכנת על גדות נהר מורש. ארד היא העיר השלישית בגודלה במערב רומניה, אחרי טימישוארה ואוראדיה. היא צומת תחבורה חשוב על הנהר מורש (מארוש) ומרכז תעשייתי ותררבותי חשוב…. (ויקיפדיה)

בארד שברומניה הייתה קהילה יהודית גדולה ומפותחת  "בסוף 1948 נאסרה פעילות הג'וינט ברומניה. במאי 1948 התקיימה אספה חגיגית לציון הקמת מדינת ישראל וב־1949 נאסרה כל פעילות ציונית. תושבי אראד נטשו את העיר בגלי העלייה של יהודי רומניה; 1950 – 1952, 1954 – 1956, 1960 – 1964." (ויקיפדיה)

מתוך הסיפורים ששמעתי מסבי בחרתי בסיפור על הולדתו של אבי:

כדורגל סימן לבנים

במלחמת ששת הימים, בשנת 1967, סבא נתן היה קצין בצה"ל, בכוחות המסתערים בחזית הדרום. אשתו, גילה, סבתא שלי הייתה אז בהריון עם אבא שלי. בתקופה זו לא היה אולטרסאוד ולא ידעו מראש את מין התינוק אלא רק בלידתו.

במהלך התקדמות הכוחות בסיני, נתקלו סבא וחייליו בכדורגל נטוש, שהשאירו כנראה חיילי הכוחות המצריים שנסוגו בחופזה. סבא שמר על הכדור כמזכרת מהמלחמה.

בשובו מהמלחמה, לקראת סוף יוני 1967, חזר עם הכדורגל אל אשתו, סבתא שלי, ושיתף אותה בסיפור, ואמר כי בעיניו  הכדורגל – זה סימן שיוולד להם בן. חודשיים לאחר מכן בתאריך 12.8.1967, נולד התינוק, בן כמובן, אבי דרור. 10 שנים לאחר מכן, אבא שלי עדיין שיחק באותו כדורגל אשר אביו הביא משדה הקרב, ממלחמת ששת הימים.

 סבא נתן עם אבי דרור בילדותו

הזוית האישית

שני לבנת: בעבודתי למדתי המון על סבא שלי העבודה היוותה לי זיכרון טוב ממנו.