מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כבו את המגהץ לפני שאתם יוצאים מהבית – סבא סשה שימקו

אני וסבא שלי
סשה\אלכסנדר שימקו
סיפורי ילדות וזכרונות

שמי סשה שימקו, נולדתי ברוסיה ובגיל עשר עברתי לבלארוס. שם אבי קנסטנטין שימקו, שם אמי ולנטינה ולדימריבה. אמי היתה רופאה נפלאה ותמיד עזרה לכולם ורק לי היא לא עשתה ניתוחים.אבא שלי היה גם אדם טוב לב ותמיד כשהיו צריכים עזרה באו לבקש עזרה ממנו. יש לי גם אחות קטנה שנולדה כמה שנים אחריי ושמה ורה. היה לנו בית קטן עם מטבח ושני חדרים (לא כולל הסלון). היו לנו בעיר גם יהודים אך הם לא היו שונים מאיתנו. הם גם אכלו פרה ודברים כאלו ולא ממש ראו את ההבדלים ביני לביניהם, תמיד שיחקנו ביחד ולא הרשינו תפיסה על פיה הם שונים מאיתנו. רק הזקנים ביניהם היו נפגשים באמצע העיר ודיברו על התנ"ך.

כשהייתי קטן הייתי ממש טוב בכימיה והמורה לכימיה נתנה לי את המפתחות לחדר הכימיה, תמיד הייתי נכנס לשם כדי ללמוד. יום אחד באו אלי שני בנים ואמרו לי שאם אני אערבב חומר אדום עם חומר לבן, הכל יתפוצץ ואני צריך לעשות את זה. כמובן ששאלתי למה, זה אבל הם אמרו שזה סתם בצחוק ושאני חייב לעשות את זה. אז נכנסתי לחדר, עירבבתי את החומר הלבן והחומר האדום והכל התפוצץ. ישר רצה המורה לשם, המנהלת, כולם הגיעו לשם. אחרי המקרה הזה המורה לא בטחה בי יותר ולא השאירה אצלי את המפתחות.

ביום אחר אני וכל הכיתה שלי נסענו להר מסוים כדי לעשות סקי. היה צריך להיות כיף, אבל באיזשהי שניה התחילה סערה ולא ראינו לאן צריך ללכת. כל הבנות התחילו לפחד ולצעוק שלא נמצא את הדרך, שנישאר שם עד סוף ימינו וכל הכיתה הצטופפה, אך המורה לא פחד והלך קדימה לחפש עזרה. אחרי כמה זמן הוא חזר עם עזרה וניצלנו.

נפגשתי עם סבתך באוניברסיטה, אני הייתי המורה שלה והיא הייתה התלמידה שלי. היא הייתה כבר לקראת סיום האוניברסיטה ואני הייתי מורה חדש וצעיר. ביום ארוך אני התחלתי לחזור הביתה ופגשתי פרצוף מוכר (זאת הייתה סבתא שלך). מיד אמרתי לה: "היי," והתחלנו לדבר. אחר כך שאלתי אותה אם אני יכול לללוות אותה עד לבית שלה, היא הסכימה והלכנו ביחד אליה הביתה. בפתאומיות התגלה שהיא גרה ממש קרוב לבית שלי אז היה לי יותר קל לחזור הביתה. זה נמשך ככה כמה ימים ואחרי זה התחלנו להיות זוג. ממש עזר לי זה שאנחנו גרנו קרוב אחד לשני והיה לנו יותר קל להיפגש אחד עם השני.  לאחר כמה שנים התחתנו ונולדו לנו שתי בנות.

סיפור עם מוסר השכל

כשהייתי ילד אני ומשפחתי התארגנו לנסוע לחו"ל. כשיישבנו במכונית והתחלנו לנסוע, אמי התחילה להיות בלחץ וכמה פעמים שאלה אם כיבינו את המגהץ. אבי אמר שכן ונסענו הלאה עד שבאיזושהי שניה אימא אמרה לסובב את המכונית והיא חזרה הביתה. יצא ככה שבאמת לא כיבינו את המגהץ וכמעט שרפנו את כל הבית. משל: תכבו את המגהץ לפני שאתם יוצאים מהבית.

הזוית האישית

סשה הנכדה המתעדת: היה לי ממש מעניין לשמוע את המידע הזה, לא ידעתי את הסיפורים הללו לפני התכנית, היה לי מעניין לשמוע עוד מידע על סבא שלי ולהכיר אותו טוב יותר.

מילון

נהר ווֹלְגַה
נהר ווֹלְגַה (ברוסית: Во́лга) הוא הנהר הארוך ביותר באירופה. אורכו 3,692 קילומטרים, והוא מרכזה של מערכת הנהרות הגדולה באירופה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בימינו לא היו טלפונים ואינטרנט אבל היינו מאושרים וקראנו ספרים“

”תכבו את המגהץ לפני שאתם יוצאים מהבית“

הקשר הרב דורי