מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי משה'לה אטלי. נולדתי ב-9.12.194  בקונסטנטין שבאלג'יריה. גדלתי למשפחה בת 7 נפשות, הורי, שני אחיי ושתי אחיותיי.

הייתי ילד שטותניק מאוד, הברזתי מבית ספר המון וממש חייתי את החיים. כיום אני נשוי למיכל ויש לי 4 ילדים ו-12 נכדים ואני ממש מאושר.

בילדותי מאוד אהבתי וחיכיתי לחגים. קניתי בגדים חדשים, קיבלתי מתנות בחלק מין החגים והכי חשוב היה חופשה מבית הספר. בכל חג היה אוכל שונה ומנהגים שונים שהפכו אותו למיוחד מאוד. בצעירותי היו לנו מנהגים מיוחדים מאוד וחלקם לא נשמרו עד היום. כל חג היה מיוחד בגלל מנהגיו ואני עומד לפרט עליהם עכשיו.

ראש השנה

ראש השנה בחו"ל היה יומיים. כל ראש השנה היינו קונים בגדים ונעליים חדשים וחגיגיים לחג, חשוב לציין שבגדים באותה תקופה היו דבר יקר שלא קונים כל חודש כמו היום.

כל חג כל המשפחה היו מגיעים אלינו הביתה, זאת היה חגיגה גדולה. דבר ראשון שעשינו בערב זה ללכת לבית הכנסת. לאחר התפילה היינו הולכים הביתה ויושבים לאכול.

מנה ראשונה הייתה דג (כל חג זה היה ככה), אחר כך סלטים, ואז קציצות. בהמשך אטריות איכותיות תוצרת בית ולבסוף סלט חסה. לקינוח היו מביאים סלסלת פירות, וגם שרו את שירי החג עד חצות, ורק כשהאחרון גמר לאכול כולם קמו ביחד.

יום כיפור

ביום כיפור היו אוכלים בארבע אחר הצהריים ארוחה מפסקת ולאחר מכן צמים כרגיל. הילדים שעוד לא מלאו להם 13 היו צמים עד צהריי היום הבא וכל השאר היו צמים עד השקיעה של היום השני.

סוכות

בסוכות היינו בונים סוכה ענקית בחצר כך שכל המשפחה תיכנס בה.

כולם היו צריכים להיות שבוע שלם בסוכה, משמע שאת כל הארוחות וכל הלילות היינו צריכים להעביר בסוכה במשך שבוע.

חנוכה

בחנוכה היינו מדליקים חנוכייה שהייתה מורכבת מכוסות שבתוכם שמן ובפנים היה פתיל. הפתילים הללו הצליחו להישאר דלוקים כל הלילה. כמובן שאכלנו מאכלים שהיו מלאים בשמן, וקיימנו את כל המנהגים שמוכרים לנו היום.

פורים

באותה תקופה עוד לא היו מתחפשים בפורים אבל עדיין היינו מקיימים מנהג לא פחות כיפי, היינו משחקים משחק הימורים על כסף אמיתי בשם "קוביות". במשחק כל פעם שני אנשים בשולחן היו מחליטים על סכום מסוים של כסף ושמים אותו באמצע, ואז אחד מהם היה זורק קובייה. חלק מהצירופים בקוביות היו מזכים אותך בניצחון, חלק מן הצירופים היו הפסד ושאר הצירופים העבירו את התור לשחקן השני מבלי רווח או הפסד, מנהג זה נשמר עד היום וכל המשפחה אוהבים אותו ומחכים לו בקוצר רוח.

כמו בכל חג היינו הולכים לבית כנסת וקוראים את מגילת אסתר.

פסח

בפסח דבר ראשון עשינו ביעור חמץ. סבי החביא חתיכות לחם ברחבי הבית והיינו מסתובבים עם נרות ומחפשים אותם, אחר כך היינו עושים על האש. בליל הסדר הילדים היו מבשלים לעצמם את האוכל וזה היה משהו חד פעמי וכיפי מאוד. באותה תקופה לא היינו מחפשים אפיקומן כמו שנהוג היום. בסוף החג היינו מזמינים מראש עוגות גדולות אוכלים אותם ונהנים.

ל"ג בעומר

היינו עושים מדורה ענקית יושבים מסביבה מספרים סיפורים ובדיחות למיניהם וגם היינו שרים "היטלר מת, אקיי מת", כך השתעשענו עד לפנות בוקר.

שבועות

הדבר שהכי אהבתי בשבועות זה קרבות המים הגדולים שהיינו עושים שעות על גבי שעות. היינו משפריצים מים אחד על השני. וחוץ מזה היינו מקיימים את שאר המנהגים המוכרים.

הזוית האישית

סהר: מאוד נהנתי לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי, אפילו שאני פוגש את סבא לעתים קרובות מאוד ומכיר אותו הכי טוב עדיין הצלחתי ללמוד עליו עוד המון מידע מעניין שלא ידעתי עליו.

משהלה: אני מאוד נהנתי מהעבודה עם סהר, וזה גם מאוד ריגש אותי שהוא ידע על ילדותי.